גלוטתיון: 5 יתרונות מגובים מדע

המסקנות העיקריות

• גלוטתיון הוא נוגד חמצון רב עוצמה המיוצר באופן טבעי בתאים, המורכב משלוש חומצות אמינו: גלוטמין, גליצין וציסטאין.
• הוא מגן על תאים מפני נזק, מנטרל רעלים, תומך במערכת החיסון וחיוני לבריאות הכבד.
• ניתן להעלות את רמות הגלוטתיון בגוף באמצעות מזונות ספציפיים, אורח חיים ותוספי מזון ממוקדים כמו NAC.

‌‌‌‌מהו גלוטתיון?

גלוטתיון הוא מולקולת חלבון קטנה המורכבת מחומצות האמינו גלוטמט, ציסטאין וגליצין. זהו אחד התרכובות החשובות ביותר שכל תא בגוף מייצר. 

מה גלוטתיון עושה?

גלוטתיון מסייע בהגנה על התאים שלנו מפני נזק ומסייע בסילוק רעלים של תרכובות מזיקות. 

במהלך 100 שנות מחקר פורסמו יותר מ-100,000 עבודות מדעיות אשר הגיעו למסקנה כי שמירה על רמות גלוטתיון תקינות בתאים היא אחד הדברים החשובים ביותר לשמירה על תפקוד תקין של התאים ועל בריאות מערכת החיסון, וגם להאטה של תהליך ההזדקנות. 

מאמר זה יבחן את היתרונות העיקריים המבוססים על ראיות וכיצד להעלות את הרמות שלך.

‌‌‌‌5 יתרונות של גלוטתיון

1. גלוטתיון הוא נוגד חמצון. גלוטתיון הוא נוגד החמצון העיקרי בתאים שמגן על התאים מנזקים. זה גם קריטי למחזור ולניצול נכון של נוגדי חמצון אחרים כגון ויטמינים C ו- E.
2. יש לו השפעות על מערכת החיסון. גלוטתיון מגן על תאי מערכת החיסון מפני נזקים, ויש לו גם השפעה אנטי-נגיפית ישירה במידה מסוימת. הוא גם חיוני לשמירה על איזון במערכת החיסון. הוא מגביר את פעילות מערכת החיסון כאשר היא במצב של תת-פעילות, ומרסן אותה כאשר היא פעילה יתר על המידה.
3. יש לו השפעות מיטוכונדריאליות. לגלוטתיון תפקיד קריטי בתפקוד המיטוכונדריה (התאים המייצרים אנרגיה בתאים). 
4. זה קריטי לתפקוד התא. גלוטתיון נדרש לייצור חלבונים תאיים רבים, לסינתזה ותיקון של DNA, להפעלה וויסות של אנזימים תאיים המעורבים בתפקוד התאים באופן כללי, ולפעולה תקינה של ויטמין D3.
5. זוהי תרכובת המנקה רעלים. גלוטתיון הוא התרכובת היעילה ביותר לפינוי רעלים בגוף האדם. גלוטתיון קושר רעלנים, מזהמים, כימיקלים, מתכות כבדות ותוצרי פירוק של תרופות ומפריש אותם דרך השתן או מערכת העיכול.

מחסור בגלוטתיון

רמות גלוטתיון נוטות לרדת ככל שאנחנו מזדקנים, וגם לאחר חשיפה לרעלנים, לתרופות, לזיהום סביבתי ולתרכובות אחרות שגורמות לנזקי חמצון. 

רמות נמוכות של גלוטתיון קשורות להזדקנות מואצת וכמעט לכל מחלה כרונית, במיוחד אלו הקשורות להזדקנות, כמו ירידה קוגניטיבית, סוכרת מסוג 2 וצורות רבות של מחלות כרוניות.^1,2

גיל מבוגר הוא גורם סיכון מוכר היטב למחלות קשות, סיבוכים ומוות ממגוון סיבות, כולל זיהומים ויראליים. תאים עם רמות גלוטתיון נמוכות פגיעים יותר לנזקי חמצון. רמות נמוכות של גלוטתיון עלולות גם לפגוע במערכת החיסון וכן במחסומי ההגנה במערכת הנשימה ובמערכת העיכול. 

מקורות לרמות גלוטתיון

מזונות גלוטתיון

התזונה יכולה לעזור להעלות את רמות גלוטתיון בגוף, אבל רק עד גבול מסוים. גוף האדם, בעיקר הכבד, מייצר בין 8,000 ל-10,000 מ"ג גלוטתיון ביום. לשם המחשה, תזונה בריאה שעשירה בפירות וירקות טריים יכולה לספק כ-150 מ"ג של גלוטתיון מוכן ביום. עם זאת, התא שואף להיאחז בגלוטתיון, כך שההשפעות המצטברות של צריכה גבוהה יותר של גלוטתיון בתזונה הן בהחלט מטרה חשובה. אספרגוס, אבוקדו ואגוזי מלך הם מקורות תזונתיים עשירים במיוחד לגלוטתיון.     

תוספי גלוטתיון

הגישות התוספות הפופולריות ביותר להגברת רמות הגלוטתיון כוללות נטילת גלוטתיון או N-אצטילציסטאין. עד שהופיעו עדויות מחקריות חדשות בתקופה האחרונה, הייתה מחלוקת מסוימת לגבי שימוש בגלוטתיון כתוסף תזונתי, בגלל הערכה כי ייתכן שגלוטתיון לא נספג לאחר נטילה פומית (דרך הפה). לעתים קרובות מצטטים מחקר ישן אחד שהדגים כי גלוטתיון לא נספג כראוי. במחקר זה גלוטתיון במינון חד-פעמי של 3,000 לא הביא לעלייה ברמת גלוטתיון בדם. עם זאת, מסתבר שיש סיבה נוספת.⁷ חוקרים חיפשו רמות של גלוטתיון חופשי, ומכיוון שגלוטתיון כה יקר, הוא נקשר במהירות להובלת חלבונים כדי שיועברו לתאים⁸, מה שגורם לו לא להופיע כגלוטתיון חופשי בדם. 

שאלות נפוצות על גלוטתיון

איזה תפקיד ממלא גלוטתיון בבריאות מערכת החיסון?

גלוטתיון חיוני למערכת חיסונית בריאה, ומחקרים מראים שרמות גבוהות יותר שלו קשורות לתגובה תקינה לזיהומים ויראליים. הוא תומך בתפקוד מערכת החיסון בכמה דרכים עיקריות:

• הוא מגן על תאי מערכת החיסון מפני נזק תוך שיפור יכולתם להילחם בווירוסים.^3-5
• הוכחה השפעה ישירה על חסימת שכפול וירוסים בשלבים שונים של מחזור חייהם.^3-5

האם עדיף לקחת גלוטתיון או NAC?

הבחירה בין גלוטתיון לבין N-אצטילציסטאין (NAC) תלויה במטרות הבריאות הספציפיות שלך, שכן שניהם מציעים יתרונות קליניים משמעותיים. בעוד שהבחירה יכולה להיות כמו "פיצול שערות", ישנם הבדלים מרכזיים באופן פעולתם.

יתרונות הגלוטתיון:

• זוהי התרכובת הפעילה שנוצרה מראש. כאשר אתם נוטלים תוסף גלוטתיון, גופכם מקבל את "נוגד החמצון העיקרי" המלא והמוכן לשימוש.

יתרונות של NAC (N-אצטילציסטאין):

• הוא מספק את אבן הבניין המרכזית לגוף שלך לייצור גלוטתיון משלו. NAC הוא צורה של חומצת האמינו ציסטאין, החיונית לסינתזת גלוטתיון.
• הוא מציע
   תמיכה נשימתית ממוקדת. NAC מועיל במיוחד בהגנה על הריאות ומערכת העיכול מפני נזק.
• זהו חומר רב עוצמה המשנה ריר (מוקוליטי).
    זה הופך את NAC לבחירה טובה יותר כשמתמודדים עם ריר סמיך ודביק הקשור למצבי ריאות חריפים או כרוניים.

האם ניתן לספוג תוספי גלוטתיון דרך הפה? 

כן, בעוד שבעבר זה היה נושא לוויכוח, מחקרים קליניים אחרונים אישרו כי גלוטתיון יכול להיספג ביעילות דרך הפה כאשר הוא נלקח כתוסף תזונה. מחקרים ישנים יותר החמיצו לעתים קרובות את האפקט הזה משום שהם לא הצליחו למדוד גלוטתיון שנע דרך הדם קשור לחלבונים. הנה מה שהמחקר מראה:

• מחקר פורץ דרך משנת 2014 מצא כי תוספי תזונה דרך הפה העלו משמעותית את רמת הגלוטתיון הקשור לחלבון בדם, מה שמסביר את החסרונות של מחקרי ספיגה קודמים.
• מחקר שנערך באוניברסיטת פן סטייט בשנת 2015 אישר זאת, והראה כי נטילת גלוטתיון במינון של 250 עד 1,000 מ"ג מדי יום במשך שישה חודשים העלתה משמעותית את רמות הגלוטתיון בדם מלא, בתאי דם אדומים ואפילו בתאי לחי.
• מחקר שנערך בבעלי חיים בשנת 2018 פירט ביתר פירוט את התהליך, והראה כי גלוטתיון
   נספג במעי ומועבר לכבד ולחלקים אחרים בגוף לשימושו.

כמה זמן לוקח לתוספי גלוטתיון להשפיע?

כמו נוגדי חמצון רבים, גלוטתיון מתחיל לפעול כמעט מיד בהגנה על תאים מפני נזק חמצוני. אבל ייקח שבוע עד שבועיים עד שהגנה זו תתורגם ליתרונות ניכרים בשיפור מצב נוגדי החמצון. ועבור אנשים עם עקה חמצונית קיימת או אתגרים מטבוליים (למשל, סוכרת, תסמונת מטבולית), ייתכן שיחלפו חודשיים-שלושה או יותר כדי לראות שיפורים עקביים במצב נוגדי החמצון. 

מקורות:

1. Forman HJ, Zhang H, Rinna A. Glutathione: overview of its protective roles, measurement, and biosynthesis. Mol. Aspects Med. 2009;30, 1−12. 
2. Dwivedi D, Megha K, Mishra R, Mandal PK. Glutathione in Brain: Overview of Its Conformations, Functions, Biochemical Characteristics, Quantitation and Potential Therapeutic Role in Brain Disorders. Neurochem Res. 2020;45(7):1461-1480.
3. Dröge W, Breitkreutz R. Glutathione and immune function. Proc Nutr Soc. 2000;59(4):595-600.
4. Fraternale A, Brundu S, Magnani M. Glutathione and glutathione derivatives in immunotherapy. Biol Chem. 2017;398(2):261-275.
5. Fraternale A, Paoletti MF, Casabianca A, et al. Antiviral and immunomodulatory properties of new pro-glutathione (GSH) molecules. Curr Med Chem. 2006;13(15):1749-1755.
6. Jones DP, Coates RJ, Flagg EW, et al. Glutathione in foods listed in the National Cancer Institutes Health Habits and History Food Frequency Questionnaire. Nutr Cancer 1995;17:57-75.
7. Witschi A, Reddy S, Stofer B, Lauterburg BH. The systemic availability of oral glutathione. Eur J Clin Pharmacol 1992;43(6):667-9.
8. Kovacs-Nolan J, Rupa P, Matsui T, et al. In vitro and ex vivo uptake of glutathione (GSH) across the intestinal epithelium and fate of oral GSH after in vivo supplementation. J Agric Food Chem. 2014;62(39):9499-9506.
9. Park EY, Shimura N, Konishi T, et al. Increase in the protein-bound form of glutathione in human blood after the oral administration of glutathione. J Agric Food Chem. 2014;62(26):6183-6189.
10. Richie JP Jr, Nichenametla S, Neidig W, et al. Randomized controlled trial of oral glutathione supplementation on body stores of glutathione. Eur J Nutr. 2015;54(2):251-263.
11. Yamada H, Ono S, Wada S, et al. Statuses of food-derived glutathione in intestine, blood, and liver of rat. NPJ Sci Food. 2018;2:3. Published 2018 Feb 6. doi:10.1038/s41538-018-0011-y.
12. Sacco R, Eggenhoffner R, Giacomelli L. Glutathione in the treatment of liver diseases: insights from clinical practice. Minerva Gastroenterol Dietol. 2016;62(4):316-324.
13. Kessoku T, Sumida Y, Imajo K, et al. Efficacy of Glutathione for the Treatment of Non-Alcoholic Fatty Liver Disease: An Open-Label, Multicenter, Prospective Study. J Hepatology 2016;64(2):S500.
14. Šalamon Š, Kramar B, Marolt TP, Poljšak B, Milisav I. Medical and Dietary Uses of N-Acetylcysteine. Antioxidants (Basel). 2019;8(5):111.
15. Pei Y, Liu H, Yang Y, et al. Biological Activities and Potential Oral Applications of N-Acetylcysteine: Progress and Prospects. Oxid Med Cell Longev. 2018;2018:2835787.
16. Elbini Dhouib I, Jallouli M, Annabi A, Gharbi N, Elfazaa S, Lasram MM. A minireview on N-acetylcysteine: An old drug with new approaches. Life Sci. 2016;151:359-363. doi:10.1016/j.lfs.2016.03.00.
17. Santus P, Corsico A, Solidoro P, Braido F, Di Marco F, Scichilone N. Oxidative stress and respiratory system: pharmacological and clinical reappraisal of N-acetylcysteine. COPD. 2014 Dec;11(6):705-1.
18. Stey C, Steurer J, Bachmann S, Medici TC, Tramer MR. The effect of oral N-acetylcysteine in chronic bronchitis: a quantitative systematic review. Eur Respir J 2000;16(2):253-62.
19. Grandjean EM, Berthet P, Ruffmann R, Leuenberger P. Efficacy of oral long-term N-acetylcysteine in chronic bronchopulmonary disease: a meta-analysis of published double-blind, placebo-controlled clinical trials. Clin Ther 2000;22(2):209-21.