מדריך קצר לברברין

ברברין הוא אלקלואיד שמצוי בצמחים רבים, אבל בעיקר בחותם הזהב (Hydrastis canadensis), ברברית (Berberis vulgaris), ענבי אורגון (Berberis aquifolium), וקוֹפּטיס (Coptis chinensis). יש היסטוריה ארוכה של שימוש בצמחים הללו לטיפול במחלות רבות. מחקרים קליניים כפולי סמיות רבים שבהם השתמשו בברברין מבודד הדגימו הצלחה משמעותית בטיפול בשלשול חריף, בתסמונת המעי הרגיז, בסוכרת סוג 2, ביתר לחץ דם, ביתר שומנים בדם, במחלת אלצהיימר ובסרטן.

ברברין לטיפול בשלשול חריף:

נמצא כי ברברין יעיל לטיפול בשלשול שנגרם על-ידי שורה של מיקרו-אורגניזמים שונים, בהם אי קולי ("שלשול מטיילים"), Shigella dysenteriae (שיגלה), Salmonella paratyphi (הרעלת מזון), B. קלבסיאלה, Giardia lamblia (ג'יארדיה), Entamoeba histolytica (אמביאזיס) וגם Vibrio cholerae (כולרה).

הממצאים הללו מעידים כי ברברין ככל הנראה יעיל לטיפול ברוב הזיהומים הנפוצים של מערכת העיכול, כאשר ברוב המקרים תוצאות הטיפול הן בנות השוואה לטיפול בתרופות האנטיביוטיות המקובלות. למעשה, במספר מחקרים התוצאות של ברברין היו טובות יותר. היתרון של ברברין על פני תרופות אנטיביוטיות קונבנציונליות הוא בכך שיש לו פעילות אנטי-בקטריאלית סלקטיבית, שכן הוא פועל נגד מגוון רחב של מיקרו-אורגניזמים פתוגניים, בהם קנדידה אלביקנס, ועם זאת אין לו פעילות נגד זני חיידקים בריאים כמו לקטובצילוס או ביפידובקטריום.

ברברין בצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק ובתסמונת המעי הרגיז:

הודגם כי ברברין יעיל נגד תסמונת המעי הרגיז, ומספר מחקרים מוקדמים גורסים כי ברברין עשוי להיות יעיל גם נגד צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק.

תסמונת המעי הרגיז נקשרת לשילוב כלשהו של התסמינים הבאים:

• כאבי בטן או בטן תפוחה
• שינוי ביציאות, עצירות או שלשול
• הפרשת יתר של ריר במעי הגס
• תסמיני דיספפסיה (גזים, בחילות, חוסר תיאבון)
• דרגות שונות של חרדה או דיכאון

צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק לעתים קרובות נקשרת לתסמינים אחרים, בהם:

• “ערפול” מוחי
• עייפות
• כאבי מפרקים
• בעיות עור: אקנה, אקזמה, פריחה או רוזציאה
• ירידה במשקל

במחקר כפול סמיות משנת 2015 196 מטופלים עם תסמונת המעי הרגיז שהביטוי העיקרי שלה הוא שלשול חולקו באקראי לקבלת ברברין במינון 200 מ"ג או פלצבו (ויטמין C במינון 200 מ"ג) פעמיים ביום במשך שמונה שבועות. הנבדקים בקבוצה שקיבלה ברברין (אבל לא בקבוצה שקיבלה פלצבו) דיווחו על שיפור ניכר בשלשולים, עם ירידה בדחיפות ותכיפות של יציאות. בקבוצת ברברין דיווחו גם על ירידה של 64.6% בכאבי בטן בהשוואה לדירוג הכאב בנקודת ההתחלה. ברברין הביא לשיפור משמעותי בדירוג הכללי של תסמיני תסמונת המעי הרגיז, בדירוג החרדה ובדירוג הדיכאון. לבסוף, באופן לא מפתיע ברברין נקשר לעלייה בדירוג איכות החיים במטופלים, כאשר בקבוצת הפלצבו לא נצפה שינוי כזה.

מספר מחקרים גורסים כי ברברין עשוי להוות טיפול יעיל נגד צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. מעבר להשפעות המועילות הנ"ל בתסמונת המעי הרגיז, ניכר כי ברברין מעכב צמיחת יתר של חיידקים ושמרים במעי הדק. ברברין גם משפר את הניע במעי במודלים של בעלי חיים.11 הפעילות הזאת היא יעד חשוב נוסף עבור מטופלים עם צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (ועם תסמונת המעי הרגיז).

ההשפעות של ברברין על רמות הסוכר בדם, על רמות השומנים בדם ועל יתר לחץ דם:

השפעתו של ברברין להורדת רמות הסוכר והשומנים בדם ולחץ הדם נחקרה בהרחבה במחקרים קליניים. לאחרונה כתב העת Journal of Ethnopharmacology פרסם סקירה מפורטת של 27 מחקרים קליניים על שימוש בברברין לטיפול בבעיות הנ"ל. הסקירה הזו נותנת תשובות ברורות לשאלות לגבי יעילותו ובטיחותו של ברברין.

התוצאות מראות בצורה משכנעת כי אצל חולים עם סוכרת סוג 2 ברברין (במינון 500 מ"ג 2-3 פעמים ביום), לצד שינויים באורח החיים, הביא לירידה משמעותית יותר ברמות הסוכר בדם בצום, ברמות הסוכר בדם אחרי אכילה ובאחוז ההמוגלובין המסוכר בדם (HbA1c), בהשוואה לשינויים באורח החיים בלבד או פלצבו. בהשוואה של ברברין לתרופות פומיות לטיפול בסוכרת סוג 2, כמו מטפורמין, גליפיזיד ורוסגליטזון, לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בין ברברין לתרופות הנ"ל. במלים אחרות, התוצאות הקליניות שהדגים ברברין הן בנות השוואה לתוצאות של התרופות, אך אין לו תופעות לוואי משמעותיות.

התוצאות ההשוואתיות של שימוש בברברין לטיפול ביתר שומנים בדם (רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים) וביתר לחץ דם היו דומות לתוצאות של טיפול בסוכרת סוג 2. באשר להשפעתו על רמות השומנים בדם, ברברין לא רק מוריד את רמת הכולסטרול הכולל ורמת ה-LDL, אלא גם מוריד את רמת הטריגליצרידים ומעלה את רמת הכולסטרול "הטוב", HDL, זאת בניגוד לסטטינים. הודגם כי ברברין גם מוריד את רמת אפּוֹליפּוֹפּרוֹטאין B, גורם סיכון חשוב נוסף למחלות לב, ב-13-15%. מחקרים גם מראים כי שילוב של ברברין עם תרופות קונבנציונליות לטיפול במחלות הנ"ל הוא בטוח ויכול להניב תוצאות טובות יותר מהתרופות לבדן. שכיחות תופעות הלוואי בשימוש בברברין הייתה הרבה יותר נמוכה, ותופעות הלוואי היו קלות יותר מאשר תופעות הלוואי של תרופות מרשם. תופעות הלוואי, ביניהן בחילות, שלשולים, עצירות, תפיחות בטנית וכאבי בטן, נצפו בעיקר בשימוש במינונים גבוהים (כמו 500 מ"ג 3 פעמים ביום).

ברברין מייצר את ההשפעות המטבוליות הללו באמצעות מגוון מנגנונים פיזיולוגיים שונים. רוב ההשפעות שלו קשורות לפרוטאין קינאז המשופעל על-ידי AMP (או AMPk) – אנזים המעורב בוויסות רמות האנרגיה בגוף. בזכות השפעתו על המסלול הזה, ברברין משרה כניסת גלוקוז לתאים, שם הוא מומר לאנרגיה. שפעול AMPk חיוני גם להשפעתו של ברברין לאיזון רמות השומנים בדם, כמו כולסטרול מסוג LDL, רמת הכולסטרול הכולל וטריגליצרידים. האנזים הזה משמש כמעין מתג ראשי, אשר מווסת את ייצור ואחסון האנרגיה ואת חילוף השומנים. הוא תורם לשריפת חומצות שומן בתוך התאים, מייצב את קולטני כולסטרול מסוג LDL ומעכב ייצור שומנים בכבד.

הוא גם מעלה את הרגישות לאינסולין על-ידי הגדלת מספר קולטני אינסולין והגברת פעילותם. זה מעלה את יעילות אינסולין גם כשריכוז האינסולין נשאר זהה, כך שאינסולין מסלק גלוקוז מזרם הדם מהר יותר. ניצול יעיל יותר של אינסולין הוא בסיס לתמיכה ברמות סוכר בריאות בדם.

ברברין לירידה במשקל:

ברברין נבחן גם בתור כלי עזר לירידה במשקל בשני ניסויים קליניים כפולי סמיות.   במחקר אחד 37 גברים ונשים עם תסמונת מטבולית קיבלו 300 מ"ג ברברין 3 פעמים ביום במשך 3 חודשים. מדד מסת הגוף (BMI) שלהם ירד מ-31.5 ל-27.4. במחקר אחר מתן ברברין במינון 500 מ"ג 3 פעמים ביום הביא לירידה ממוצעת במשקל של כ-2.3 ק"ג במשך 12 שבועות. כמו כן, נצפו שיפורים ברגישות לאינסולין וברמות ההורמונים שמווסתים אגירת שומן.

מינון מומלץ למבוגרים

כמוסה אחת של 500 מ"ג לפני ארוחות 2-3 פעמים ביום, עם כוס מים.

תופעות לוואי:

ברברין בדרך כלל נסבל היטב ברמות המינון המומלצות. תופעות הלוואי שנצפו בניסויים קליניים עם ברברין במינון 500 מ"ג 2-3 פעמים ביום, ביניהן בחילות, שלשולים, עצירות, תפיחות בטנית ו/או כאבי בטן היו בדרך כלל קלות.

לא מומלץ להשתמש בברברין ובצמחים המכילים ברברין בזמן הריון.

אינטראקציות:

ברברין עשוי לשבש ספיגה של טטרציקלין ותרופות אנטיביוטיות דומות. ברברין גורם לעיכוב משמעותי של אנזימי CYP3A בבני אדם. מאחר שהאנזימים הללו אחראים לפירוק רוב התרופות, ברברין עלול לעכב את הפינוי של תרופות רבות, ובכך להעצים את השפעתן.

צמחים שמכילים ברברין עשויים לחזק את ההשפעה של תרופות פומיות לטיפול בסוכרת, בגלל מגוון ההשפעות שלו נגד סוכרת. מומלץ לאנשים שנוטלים תרופות פומיות לטיפול בסוכרת לצד ברברין לעקוב אחר רמות הסוכר בדם. ייתכן שיהיה צורך לשנות את המינונים.

צעדי זהירות:

כמו עם כל התוספים, יש להרחיק תוספי ברברין מהישג ידם של ילדים.