תוכן העניינים
תוכן העניינים
פולי קקאו הם זרעים של עץ ירוק-עד קטן ששמו הלטיני הוא Theobroma cacao. משתמשים בהם להכנת קקאו, חמאת קקאו וגם שוקולד. מקורו של הקקאו הוא בדרום אמריקה. בני שבט המאיה היו צרכני הקקאו הראשונים, אז היה נהוג לגדל אותו במרכז אמריקה. מקורה של המילה "קקאו" הוא עתיק יותר, והיא באה מהאולמקים, אומה קדומה שהתקיימה באזור הקצה הדרומי של מפרץ מקסיקו. קרוב לוודאי שהאצטקים אימצו חלק מהאמונות של שבט המאיה על הקקאו, והשתמשו בפולי קקאו בריטואלים ובטקסים רבים. בזמנו רק גברים בעלי מעמד גבוה או, מדי פעם, בני אדם שנועדו להקרבה, הורשו לשתות או לצרוך קקאו בכל צורה שהיא.
בשנות ה-1500 מגלי ארצות אירופאיים התחילו להיתקל בקקאו ובצריכת קקאו בכל רחבי מֶסוֹ-אמריקה. בשנת 1544 משקה מפולי קקאו הוצג בפני חצר המלוכה הספרדית. במהלך מאה השנים הבאות שימוש בקקאו נפוץ בכל רחבי מערב אירופה, להכנת משקה וגם למטרות רפואיות. ככל שהביקוש לקקאו עולה, נטעו מטעי קקאו כדי לגדל פולי קקאו עבור השוק האירופאי הצומח.
הדפוס של התפשטות הקקאו בעולם והשימוש בו דומה לזה של שני משקאות פופולריים אחרים שמכילים קפאין, התה והקפה. אמנם לעתים קרובות רואים בשוקולד "אוכל זבל", אבל לאורך ההיסטוריה קקאו הוערך בזכות הסגולות הרפואיות שלו. בימינו נערכו מחקרים על שוקולד וקקאו שהתחילו לחשוף מחדש את התועלת הפוטנציאלית של שוקולד וקקאו כתרופה.
פולי קקאו נחשבים לעתים קרובות כמזון-על. הפולים מכילים כמויות משמעותיות של פחמימות, שומן, חלבון וסיבים. נוסף על כך, קקאו מכיל מספר מרכיבים שככל הנראה משפיעים על הסגולות הרפואיות הפוטנציאליות שלו, כולל פוליפנולים, מתילקסנתינים ומרכיבים בעלי פעילות ביולוגית נוספים.
מספר הצמחים שזוכים להכרה בזכות תועלת פוטנציאלית הקשורה לתכולת הפוליפנול שלהם הולך וגדל. כורכום, תה ירוק, תמצית של קליפת עץ האורן וגם זרעי ענבים הם צמחים עתירי פוליפנולים. מתנהל מחקר פעיל על כל הצמחים הללו, כאשר לפי המחקרים הקיימים ייתכן שיש להם השפעה על בריאות הגוף והנפש.
באופן דומה, גם קקאו זוכה ליותר ויותר הכרה בתור צמח עתיר פוליפנולים.
פוליפנולים הן התרכובות שלעתים קרובות מעניקות לצמחים את צבעם העז. התרכובות הללו בולטות גם בהשפעה נוגדת החמצון שלהן, וייתכן שיש להן גם פעילות נוגדת דלקת. נראה כי הפוליפנולים שמכיל שוקולד מועילים ללב. קיימות עדויות מוקדמות לכך שצריכה קבועה של שוקולד מריר עשויה לסייע להפחתת קרישיות יתר בדם, להורדת לחץ הדם, לאיזון רמות הסוכר בדם, להעלאת הכולסטרול "הטוב" (HDL, או ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה) ולהורדת הכולסטרול "הרע" (LDL, או ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה). LDL הופך לגורם סיכון למחלות לב בעיקר לאחר שהוא מתחמצן או ניזוק. הודגם גם שהפוליפנולים שמכיל קקאו עוזרים במניעת חמצון של LDL.
אולם, אלה לא כל היתרונות של הפוליפנולים מקקאו. נראה שהם גם תורמים לבריאות המוח. אמנם רוב המחקרים נערכו בבעלי חיים, אבל המחקרים הקיימים גורסים כי יש לפוליפנולים מקקאו השפעה נוגדת חמצון שעשויה לשפר היבטים מסוימים של למידה, זיכרון וחשיבה. הודגם גם כי הפוליפנולים מקקאו חוצים את מחסום דם-מוח ומגבירים את זרימת הדם.
בין היתרונות האחרים של הפוליפנולים מקקאו עלייה ברמת גורם נוירוטרופי מוחי (BNDF). BNDF הוא גורם גדילה המעודד צמיחה והתפתחות של תאי מוח חדשים. קיימת גם השערה לפיה הוא תורם להפחתת תסמיני דיכאון. לאור התועלת הפוטנציאלית של הפוליפנולים משוקולד, אין זה מפתיע שממליצים על קקאו בתור תוסף מעכב הזדקנות.
מתילקסנתינים היא קבוצת תרכובות הכוללת קפאין והתרכובות הקשורות לקפאין שמצויות בשוקולד, בתה, בגוּארנה וגם בקפה, לצד מקורות נוספים. תאוברומין הוא המתילקסנתין העיקרי המצוי בשוקולד, אבל שוקולד מכיל גם כמות משמעותית של קפאין.
מתילקסנתינים ידועים בזכות השפעתם הממריצה. מתילקסנתינים מעניקים אנרגיה בעיקר באמצעות השפעתם על קולטני אדנוזין במערכת העצבים המרכזית. יש לקולטני אדנוזין מספר תפקידים. בין היתר, הם ממלאים תפקיד מרכזי בגרימת עייפות ותשישות. אדנוזין טרי-פוספט (ATP) מעניק אנרגיה לתאים. ככל שהאנרגיה הזו מנוצלת במהלך היום, מצטבר אדנוזין. ככל שרמת אדנוזין עולה, מתחילה להתפתח תחושת עייפות.
מתילקסנתינים לא מעניקים לכם יותר אנרגיה; הם מעכבים את תחושת העייפות על-ידי חסימת קולטני אדנוזין. קולטני אדנוזין משפיעים גם על הלב והריאות. קרוב לוודאי שהשפעתם על הריאות היא הסיבה לשימוש ההיסטורי בשוקולד לטיפול באסתמה (קצרת).
בהסתמך על ההשפעות הללו, הודגם כי מתילקסנתינים משפרים את מצב הרוח והריכוז ומעלים את רמת האנרגיה. כך, במחקר אחד החוקרים הדגימו שמתילקסנתינים מבוּדדים הם המקור העיקרי של השפעת השוקולד על מצב הרוח ושל המרץ שהוא מעניק. החוקרים השוו בין צריכת פולי קקאו גולמיים לצריכת מתילקסנתינים מזוקקים. השפעתם על מצב הרוח וההשפעה הממריצה היו כמעט זהות.
שוקולד מכיל גם מספר תרכובות נוספות להן עשויה להיות פעילות ביולוגית. בין התרכובות הללו פניל-אתיל-אמין ואנאנדאמיד.
פניל-אתיל-אמין משנה את השפעתם של מוליכים עצביים אחרים (כמו דופמין וסרוטונין), וגם משמש בתור מוליך עצבי בעצמו. באופן כללי, מעריכים כי פניל-אתיל-אמין משמש כממריץ, כאשר הוא מעלה את רמות האנרגיה ומשפר את מצב הרוח. מחקרים אחרים מצביעים על קשר אפשרי בין התרכובת הזו לחשיבה ולזיכרון, וגם למניעת מספר מחלות נפשיות, בהן דיכאון ומחלת פרקינסון. יש טענות לפיהן ייתכן כי פניל-אתיל-אמין הוא אחד המרכיבים ההופכים את שוקולד למעורר חשק מיני, גם אם הטענות האלה לא ממש הוכחו.
אנאנדאמיד הוא האנדוקנבינואיד הראשון שהתגלה בגוף האדם. במלים אחרות, אנאנדאמיד היא התרכובת הראשונה המיוצרת בגוף האדם שמפעילה את אותם הקולטנים כמו טטרה-הידרו-קנביול (THC) מקנביס. לפי השערות המדענים, ייתכן כי אנאנדאמיד תורם לתענוג שמסבים שוקולד וקקאו ולאטרקטיביות שלהם, באמצעות השפעתו על קולטני הקנבינואידים. ייתכן שהוא גם תורם לאופיו הממכר של שוקולד. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר זאת, שכן קקאו מכיל אנאנדאמיד בכמויות קטנות בלבד.
אמנם ממצאי המחקרים אינם לגמרי עקביים, אבל עדיין קיימות עדויות חזקות לכך שאולי יש לקקאו תועלת משמעותית לבריאות הנפש.
כך, לאחרונה נערך מחקר בו נתנו לקבוצת בוגרים צעירים שוקולד לבן או שוקולד מריר במשך 30 יום. שוקולד מריר הביא לשיפור בחשיבה ולעלייה ברמת גורם הגדילה העצבי, גורם גדילה שתורם לצמיחה ולהתפתחות של תאי המוח. מעניין כי השיפור בחשיבה נמשך במשך לפחות שלושה שבועות אחרי שצריכת השוקולד הסתיימה.
במחקר אחר בוגרים צעירים ובריאים חולקו לקבוצות: קבוצה אחת קיבלה שוקולד מריר של 70%, קבוצה שנייה קיבלה שוקולד מריר של 85% והקבוצה השלישית לא קיבלה שוקולד כלל. המחקר נמשך שלושה שבועות. בעוד השוקולד המריר של 85% הביא לשיפור במצב הרוח, השוקולד המריר של 70% לא הדגים תועלת מבחינת שיפור מצב הרוח. ניתוח אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול אצל משתתפי המחקר הדגים כי השוקולד המריר עם 85% מוצקי קקאו הביא לשיפורים מועילים באוכלוסיית חיידקי המעי, או המיקרוביום. אצל הנבדקים שקיבלו שוקולד מריר של 85% גילו עלייה במגוון החיידקים המועילים, לצד עלייה בכמויות של חיידקים ספציפיים. ייתכן ששני השינויים הללו תורמים להשפעה המועילה על מצב הרוח.
מחקר אחר מצביע על כך שצריכת שוקולד מריר משרה רוגע וסיפוק. משתתפי המחקר קיבלו משקה שוקולד מריר עם כמויות שונות של פוליפנולים. בנבדקים שקיבלו את המינון הגבוה ביותר במשך 30 יום נצפתה עלייה משמעותית ברמת הרוגע והסיפוק. באופן דומה, העדויות מצביעות על כך ששוקולד עשוי לסייע בהפחתת רמת החרדה אצל אנשים הנוטים לחרדה.
מחקר בקרב קשישים שקיבלו שוקולד, גרגרי יער אדומים או שניהם גילה שיפור בתפקודים ניהוליים. בדרך כלל נהוג לחלק את התפקודים הניהוליים לשלושה מרכיבים: זיכרון עבודה, גמישות מחשבתית ובקרה עצמית.
במחקר קטן נבדקים עם עייפות כרונית קיבלו משקה שוקולד עתיר פוליפנולים או פלצבו במשך שמונה שבועות. מתן משקה שוקולד אמיתי למטופלים הביא לירידה כללית של כשליש בתסמינים הכלליים של עייפות כרונית. נוסף על כך, חלה גם ירידה של כשליש בדירוג החרדה, בעוד דירוג הדיכאון ירד כמעט במחצית.
בעוד רוב המחקרים שנערכו בעבר בדקו צריכה יומיומית של שוקולד בטווח הארוך, גם מחקר על השפעה קצרת טווח של שוקולד מצביע על תועלת. הנבדקים שקיבלו מנה אחת של משקה שוקולד עתיר פוליפנולים הדגימו ביצועים טובים יותר במבחני חשיבה תובעניים.
קקאו מכיל תרכובות רבות עם השפעה נוגדת חמצון, והוא עשוי להועיל לבריאות הנפש ולחשיבה. לפי מחקרים אחרים, ייתכן שיש לשוקולד ולקקאו השפעה חיובית על בריאות הלב ורמות הסוכר בדם. אמנם ברור שנדרשים מחקרים נוספים, אבל קרוב לוודאי ששוקולד מריר יותר עם תכולה גבוהה יותר של המרכיבים הפעילים מאפשר להגיע לתוצאות הטובות ביותר מבחינת בריאות הנפש. לאור העובדה שלעתים קרובות צורכים שוקולד וקקאו בתור חטיפים או פינוקים מתוקים, טוב לדעת ששימוש הולם בהם יכול להעניק גם תועלת בריאותית משמעותית.
הפניות:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
