כיצד מגנזיום תומך בבריאות המוח
מהו מגנזיום?
מגנזיום הוא מינרל חיוני המעורב בתהליכים פיזיולוגיים רבים. מגנזיום, שנמצא בעיקר בתוך תאים, הוא קו-פקטור ליותר מ-600 אנזימים המעורבים בכל המסלולים המטבוליים העיקריים בתא, כגון צמיחת תאים, ייצור DNA וייצור חלבון, ויצירת ATP, שהיא המולקולה המספקת אנרגיה לתאים.1 רבים מתפקידיו של המגנזיום בגוף חיוניים לא רק לבריאותנו אלא אפילו להישרדותנו: הוא נדרש להתכווצות שריר הלב (כלומר, פעימות הלב), תנועת שרירי השלד, תגובות חיסון ופעילות עצבית.
מדוע מגנזיום חשוב לבריאות המוח
תפקידו של מגנזיום בייצור האנרגיה התאית כ-ATP חיוני לבריאות מכיוון שללא ATP, תאים פשוט לא יתפקדו או ישרדו. ATP חיוני עבור כל הרקמות והאיברים של הגוף, אך הוא חשוב במיוחד עבור המוח בגלל הדרישות האנרגטיות הגבוהות שלו - הוא מהווה כ-20% מההוצאה האנרגטית היומית של הגוף.2 לכן, רמות מגנזיום מספיקות הן קריטיות לתפקוד האופטימלי של המוח.
מגנזיום נחוץ גם לסינתזה של נוירוטרנסמיטרים כגון דופמין וסרוטונין, הוא מווסת את פעילות הקולטנים עבור הנוירוטרנסמיטורים גלוטמט ו-GABA, והוא תומך ברמות של גורמי גדילה עצביים (נוירוטרופינים) כגון גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF). אלו הם תהליכים העומדים בבסיס למידה, זיכרון, ויסות מצב רוח, שינה ונוירופלסטיות, למשל.3–8
הגנה עצבית היא תפקיד מפתח נוסף של מגנזיום. מגנזיום מסייע להגן על נוירונים מפני רעילות הנגרמת כתוצאה מזרימת סידן מוגזמת, מחזק את מחסום הדם-מוח, מווסת את הלחץ החמצוני ומקדם הישרדות נוירונים, מה שהופך אותו להכרחי לטווח הארוך בריאות המוח.1,8–10
הזדקנות, מחסור במגנזיום ובריאות קוגניטיבית
הזדקנות קשורה לרמות נמוכות יותר של מגנזיום בגוף.11,12 זה קורה בעיקר בגלל שלושה גורמים עיקריים: 1) צריכה לא מספקת של מגנזיום תזונתית, 2) הפחתה בספיגת מגנזיום במעיים ו-3) הפרשה מוגברת של מגנזיום בשתן עקב תפקוד ירוד יותר של כליות וספיגה חוזרת בכליות.12,13
בגלל הפונקציות החיוניות שלו, לרמות נמוכות של מגנזיום יכולה להיות השפעה רבה על הבריאות כאשר אנו מזדקנים11,12 ונמצא קשר בינן לבין כל 12 סימני ההזדקנות.14 רמות מופחתות של מגנזיום במוח נקשרו גם לבעיות נוירולוגיות הקשורות לגיל.15 למרבה המזל, מחקרים קליניים מראים שתזונה עשירה במגנזיום עשויה לתמוך בבריאות קוגניטיבית ככל שאנו מתבגרים.16,17
מגנזיום ונפח מוח
אחד ההיבטים של הזדקנות המוח שמגנזיום עשוי לעזור לעכב הוא ניוון המוח. ככל שאנו מתבגרים, שינויים הדרגתיים בחומר האפור והלבן מביאים לאובדן נפח המוח, עם השפעות עמוקות על הבריאות הקוגניטיבית.18–20
מחקר שנערך לאחרונה21 חקר את הקשר בין צריכת מגנזיום ממזון ותוספי מזון ושינויים במבנה המוח הקשורים לגיל ב-6,001 מבוגרים בריאים מבחינה קוגניטיבית בגילאי 40 עד 73. בסיום המחקר, לאחר 16 חודשים, סריקות MRI העריכו את נפחי החומר האפור, החומר הלבן וההיפוקמפוס (אזור מוחי המעורב בין היתר בלמידה ובזיכרון), כמו גם את נגעי החומר הלבן. לאחר מכן, חוקרים קשרו את המדידות הללו עם רמות צריכת המגנזיום.
המחקר מצא שצריכת מגנזיום גבוהה יותר הייתה קשורה לנפחים גדולים יותר של המוח, במיוחד בחומר אפור ובהיפוקמפוס, ופחות נגעים של חומר לבן. משתתפים שצרכו מעל 550 מ"ג ליום מגנזיום הצליחו לשמור על נפח מוח טוב יותר בהשוואה לאלו שצרכו 350 מ"ג ליום. תחזוקת נפח המוח עם צריכת מגנזיום גבוהה יותר התאימה לשנה של הזדקנות אופיינית לאוכלוסיית המחקר. זה הצביע על כך שהגדלת צריכת המגנזיום עשויה לסייע בשמירה על בריאות המוח ולעכב את ניוון המוח שלעיתים קרובות מגיע עם הגיל, מה שבעיתו עשוי לסייע בשמירה על בריאות קוגניטיבית.21
באופן מעניין, נראה שנשים לאחר גיל המעבר מפיקות מעט יותר תועלת מרמות מגנזיום גבוהות יותר מאשר גברים או נשים לפני גיל המעבר, אם כי הסיבות לכך עדיין אינן מובנות במלואן.21
ממצאים אלה מדגישים את חשיבותו של מגנזיום בשמירה על בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי לאורך החיים, במיוחד כאשר אנו מזדקנים. אפילו בגיל העמידה המוקדם, צריכה גבוהה יותר של מגנזיום, ממזונות או מתוספי מזון, יכולה להציע יתרונות ניכרים לאריכות ימים של המוח.
מקורות וצריכה מומלצת של מגנזיום
הכמות המומלצת לתזונה (RDA) של מגנזיום היא 420 מ"ג ליום לגברים ו-320 מ"ג ליום לנשים, כפי שנקבע על ידי מועצת המזון והתזונה האמריקאית.22
במזונות, מגנזיום נמצא לדוגמה בשכיחות הגבוהה ביותר בירקות עליים, זרעים, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים.22 עם זאת, ייתכן שמאכלים אלה לא תמיד מספקים את הכמות הרצויה של מגנזיום (וחומרי תזונה אחרים). הסיבה לכך היא ששיטות מודרניות של חקלאות ועיבוד מזון הפחיתו משמעותית את זמינות המגנזיום בגידולים קונבנציונליים.23,24 כתוצאה מכך, אנשים רבים אינם מקבלים רמות מספקות של מגנזיום בתזונה שלהם, מה שמוביל לחוסר מגנזיום בגוף.25
תוספי מגנזיום הם אפשרות טובה להשלמת מקורות מזון של מגנזיום ולעמידה ב-RDA למגנזיום. בעוד שצריכה מופרזת ממזון אינה מהווה סיכונים, מגנזיום משלים עלול לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול. רמת הצריכה העליונה המומלצת למגנזיום מתוספי מזון היא 350 מ"ג ליום.22
שמירה על רמות מגנזיום אופטימליות באמצעות תזונה ותוספי מזון חיונית לרווחה גופנית וקוגניטיבית כאחד. מגנזיום הוא ללא ספק אבן יסוד לבריאות המוח, חילוף חומרים אנרגטי ואריכות חיים קוגניטיבית, ומציע אסטרטגיה פשוטה וחזקה לתמיכה במוח המזדקן.
אסמכתאות:
- J.H.F. de Baaij, J.G.J. Hoenderop, R.J.M. Bindels, Magnesium in man: implications for health and disease, Physiol. Rev. 95 (2015) 1–46.
- S. Brady, G. Siegel, R. Wayne Albers, D. Price, Basic Neurochemistry: Principles of Molecular, Cellular, and Medical Neurobiology, Academic Press.
- E. קולטני Poleszak, Benzodiazepine/GABA(A) מעורבים בהתנהגות דמוית חרדה הנגרמת על ידי מגנזיום בעכברים, Pharmacol. Rep. 60 (2008) 483–489.
- C. Gottesmann, GABA mechanisms and sleep, Neuroscience 111 (2002) 231–239.
- JP Ruppersberg, E. v. Kitzing, R. Schoepfer, The mechanism of magnesium block of NMDA receptors, Semin. Neurosci. 6 (1994) 87–96.
- P. Paoletti, C. Bellone, Q. Zhou, NMDA receptor subunit diversity: impact on receptor properties, synaptic plasticity and disease, Nat. Rev. Neurosci. 14 (2013) 383–400.
- M. Afsharfar, M. Shahraki, M. Shakiba, O. Asbaghi, A. Dashipour, The effects of magnesium supplementation on serum level of brain derived neurotrophic factor (BDNF) and depression status in patients with depression, Clin. Nutr. ESPEN 42 (2021) 381–386.
- J.A.M. Maier, L. Locatelli, G. Fedele, A. Cazzaniga, A. Mazur, Magnesium and the Brain: A Focus on Neuroinflammation and Neurodegeneration, Int. J. Mol. Sci. 24 (2022). https://doi.org/10.3390/ijms24010223.
- R. Yamanaka, Y. Shindo, K. Oka, Magnesium Is a Key Player in Neuronal Maturation and Neuropathology, Int. J. Mol. Sci. 20 (2019). https://doi.org/10.3390/ijms20143439
- V. Romeo, A. Cazzaniga, J.A.M. Maier, Magnesium and the blood-brain barrier in vitro: effects on permeability and magnesium transport, Magnes. Res. 32 (2019) 16–24.
- M. Barbagallo, L.J. Dominguez, Magnesium and aging, Curr. פארם. Des. 16 (2010) 832–839.
- M. Barbagallo, N. Veronese, LJ Dominguez, Magnesium in Aging, Health and Diseases, Nutrients 13 (2021). https://doi.org/10.3390/nu13020463.
- ES Ford, AH Mokdad, Dietary magnesium intake in a national sample of US adults, J. Nutr. 133 (2003) 2879–2882.
- LJ Dominguez, N. Veronese, M. Barbagallo, Magnesium and the Hallmarks of The Golden, Nutrients 16 (2024) 496.
- AE Kirkland, GL Sarlo, K.F. Holton, The Role of Magnesium in Neurological Disorders, Nutrients 10 (2018). https://doi.org/10.3390/nu10060730.
- N. Cherbuin, R. Kumar, PS Sachdev, KJ Anstey, Dietary Mineral Intake and Risk of Mild Cognitive Impairment: The PATH through Life Project, Front. Aging Neurosci. 6 (2014) 4.
- M. Ozawa, T. Ninomiya, T. Ohara, Y. Hirakawa, Y. Doi, J. Hata, K. Uchida, T. Shirota, T. Kitazono, Y. Kiyohara, Self-reported dietary intake of potassium, calcium, and magnesium and risk of dementia in the Japanese: the Hisayama Study, J. Am. Geriatr Soc. 60 (2012) 1515–1520.
- S. Fujita, S. Mori, K. Onda, S. Hanaoka, Y. Nomura, T. Nakao, T. Yoshikawa, H. Takao, N. Hayashi, O. Abe, Characterization of brain volume changes in aging individuals with normal cognition using serial magnetic resonance imaging, JAMA Netw. Open 6 (2023) e2318153.
- H. Tabatabaei-Jafari, ME Shaw, N. Cherbuin, Cerebral atrophy in mild cognitive impairment: A systematic review with meta-analysis, Alzheimers Dement. (Amst.) 1 (2015) 487–504.
- Y. Uchida, K. Nishimaki, A. Soldan, A. Moghekar, M. Albert, K. Oishi, Acceleration of brain atrophy and progression from normal cognition to mild cognitive impairment, JAMA Netw. Open 7 (2024) e2441505.
- K. Alateeq, EI Walsh, N. Cherbuin, Dietary magnesium intake is related to larger brain volumes and lower white matter lesions with notable sex differences, Eur. J. Nutr. 62 (2023) 2039–2051
- Institute of Medicine, Food and Nutrition Board, Standing Committee on the Scientific Evaluation of Dietary Reference Intakes, Dietary Reference Intakes for Calcium, Phosphorus, Magnesium, Vitamin D, and Fluoride, National Academies Press, 1999.
- V. Worthington, Nutritional quality of organic versus conventional fruits, vegetables, and grains, J. Altern. Complement. Med. 7 (2001) 161–173.
- R. Cazzola, M. Della Porta, M. Manoni, S. Iotti, L. Pinotti, JA Maier, Going to the roots of reduced magnesium dietary intake: A tradeoff between climate changes and sources, Heliyon 6 (2020) e05390.
- JJ DiNicolantonio, JH O’Keefe, W. Wilson, Subclinical magnesium deficiency: a principal driver of cardiovascular disease and a public health crisis, Open Heart 5 (2018) e000668.
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,