במאה השנים האחרונות חברות שונות מייצרות ומכניסות למאגרי המים, לאוויר ואפילו לסביבה הביתית שלנו מאות תרכובות כימיות. הידע שלנו לגבי השפעתן של רבות מהתרכובות הכימיות הללו עלינו עדיין מוגבל. אבל אנחנו כן יודעים כי לרבות מהן יש השלכות בריאותיות שליליות. אצל כל אחד ואחת יש בגוף כימיקלים רעילים. אין דרך להתחמק מהם לחלוטין. אבל אנחנו יכולים לנסות ולצמצם את ההשלכות ארוכות הטווח של החשיפה הזו.
לפני כמאה שנה סרטן היה נדיר בארה"ב, ברוסיה, ביפן ובסין. לעומת זאת, היום סרטן הוא סיבת תמותה מובילה בכל רחבי העולם.
בתחילת המאה ה-20 כ-3% מאוכלוסיית ארה"ב סבלו מסרטן. עד שנת 1950 אחוז חולי הסרטן באוכלוסייה האמריקאית הגיע ל-20%. בשנת 2000 38% מתושבי ארה"ב סבלו מסרטן. רופאים העריכו כי עד שנת 2020 50% מהאוכלוסייה, כלומר אחד מכל שני אנשים, יאובחנו עם סרטן בשלב כלשהו בחייהם.
יותר ויותר ילדים מתחת לגיל 5 לוקים בסרטן, וזה בהחלט נובע מחשיפתם לרעלנים ברחם וגם בחמש השנים הראשונות לחייהם.
אמנם ממשלות ותאגידים בינלאומיים פועלים על מנת למזער את החשיפה לרעלנים באמצעות דרישות סביבתיות מחמירות יותר וחקיקה בנושא זיהום הסביבה, אבל עלינו לעשות כמיטב יכולתנו כדי לא רק להימנע מחשיפה לכימיקלים רעילים, אלא גם למטב את מנגנוני הטיהור הטבעיים של הגוף שלנו, כדי שנוכל לסלק מגופנו את הרעלים הנמצאים סביבנו.
לפי מחקרים, בסין שיעור התחלואה בסרטן עלה פי שניים מאז שנות ה-1970. בפרט, התחלואה בסרטן הריאה עלתה ב-465% ב-30 השנים האחרונות. זיהום האוויר, שמסתמן כלא פחות מסוכן מעישון, הוא סיבה חשובה לכך. ארגון הבריאות העולמי צופה כי אם המגמה הנוכחית תימשך, עד שנת 2025 יאבחנו סרטן אצל מיליון סינים בשנה. בארה"ב דרישות מחמירות יותר לאיכות האוויר וירידה במספר המעשנים עזרו למנוע עלייה בתחלואה במחלות ריאות.
יתר על כן, מחצית ממקרי המוות מסרטן הכבד בעולם אירעו בסין. ניקוי הגוף מרעלנים על-ידי תמיכה בבריאות הכבד והכליות חיוני כדי לשמור על הגוף שלנו נקי.
חשיפה לרעלנים יכולה להיות א-תסמינית או לגרום לתסמינים שונים, מקלים ועד בינוניים או חמורים. העובדה היא שכולנו נחשפים למזהמים שונים, והמטרה שלנו צריכה להיות לזהות ולסלק אותם, וגם למזער את החשיפה במידת האפשר.
התסמינים יכולים לכלול, ללא הגבלה:
אנו באים במגע עם אותם הכימיקלים בכל שעה ושעה. אנחנו מכניסים אותם לפה כשאנו אוכלים, מורחים אותם על העור כשאנו משתמשים בתחליבים, קרמים לגילוח, מוצרי איפור ותכשירי לחות, לצד מגוון מוצרים אחרים שבהם רבים מאתנו משתמשים על בסיס יומיומי.
מריחה חיצונית על העור גורמת לספיגה ישירה של כימיקלים אל זרם הדם דרך העור. אנחנו גם מכניסים רעלנים לריאות כשאנו נושמים את האוויר המזוהם על-ידי מנועי המכוניות והמפעלים הכימיים. גם עישון טבק, חומרי ניקוי כימיים, דבקים לרהיטים, שרפים וממסים מעמיסים על הגוף שלנו.
גם שימוש במטהרי אוויר כימיים עלול לחשוף אנשים רבים לרעלנים. לפי כתב העת Scientific American, "כמה מהמרכיבים התוקפניים ביותר — תרכובות אורגניות נדיפות, בנזן ופורמלדהיד — עלולים לגרום לכאבי ראש ולבחילות ולהחמיר אסתמה. הם גם נקשרו לפגיעה במערכת העצבים ולסרטן." למרבה המזל, קיימות חלופות בטוחות יותר.
ד"ר ג'וזף פיצורנו כתב בספרו משנת 2017 The Toxin Solution ("הפתרון לרעלנים") כי "האדם הממוצע נחשף לזרם מתמשך של בנזן וכימיקלים רעילים אחרים, החל ממזון עתיר כימיקלים, צבעים, דיו להדפסה, חומרים מעכבי בעירה, נוזלי קירור וגימורים לרצפות עץ וכלה בבגדים שטופלו בחומר דוחה מים…".
אומרים כי ההבדל בין רעל לתרופה הוא במינון. זה נכון גם לגבי כימיקלים שאינם תרופות, אליהם אנחנו נחשפים.
ארסן בעבר השתמשו ברעלן הזה למטרות רפואיות, אבל הצטברות של ארסן בגוף נקשרת לבעיות בריאות, כולל סיכון מוגבר לסוכרת, עייפות, הרעלת התאים ומוות.
כספית – מתכת כבדה שנפוצה מאוד בסביבה. רמות כספית גבוהות בדם עלולות לגרום לתסמינים נוירולוגיים כמו אובדן זיכרון, רעד, מחלת כליות, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ועוד.
קדמיום – זוהי מתכת כבדה הנפוצה במוצרים ביתיים רבים כמו סוללות. מעשני טבק שואפים קדמיום גם בכל סיגריה שהם מעשנים. רמות קדמיום גבוהות מגבירות את הסיכון לאוסטאופניה, לאוסטאופורוזיס ולמחלות ריאות וכליות.
עופרת – מתכת כבדה. שמה הלטיני של עופרת הוא plumbum, והמילה האנגלית plumber ("שרברב") נגזרת ממנה. בין המקורות של עופרת צינורות עופרת, קרקע ומים מזוהמים. בין ההשפעות הרעילות שלה נוירופתיה, בעיות זיכרון, מחלות כליות ודם כמו אנמיה.
PCB (בי-פנילים רב-כלוריים) – בארה"ב השימוש ב-PCB נאסר בשנת 1979, ובשנת 2001 הוא נאסר בכל העולם על-פי אמנת סטוקהולם על מזהמים אורגניים עיקשים. PCB יכול להימצא בצבעים, בפלסטיק ובמכשירים ישנים. בין תופעות הלוואי השכיחות שלו כבד שומני, סיכון לסרטן, דיכוי מערכת החיסון ובעיות בבלוטת התריס.
POP (מזהמים אורגניים עיקשים) – בעבר המזהמים האלה נמצאו בחומרי הדברה, בממסים ובתרופות. בין תופעות הלוואי שלהם בעיות במערכת האנדוקרינית, בעיות פוריות, אנדומטריוזיס וירידה בספירת זרע.
VOC (תרכובות אורגניות נדיפות) – אלה מצויות באדי צבעים, בפליטות מנועים ובכימיקלים ביתיים. בין תופעות הלוואי שלהן בעיות נשימתיות וסיכון מוגבר להתפתחות לימפומה ולוקמיה.
PFC (כימיקלים עם קבוצת פחמן-פלואור) – משתמשים בהם בייצור מחבתות טפלון וחומרים מעכבי בעירה. בין תופעות הלוואי שלהם מחלות כבד, מערכת החיסון ובלוטת התריס.
בנזן – מצוי בסיגריות. נקשר לסיכון מוגבר לסרטני דם, כמו לוקמיה ולימפומה.
פתלטים – הכימיקלים האלה, אשר מצויים בפלסטיק, בבשמים ובלקים לציפורניים, עלולים להשפיע על ההורמונים, כולל הורדת רמת הטסטוסטרון אצל גברים והגברת הסיכון לסוכרת.
BPA (ביספנול-A) — עוד רעלן נפוץ. לפי האתר mayoclinic.org, החומר הכימי התעשייתי הזה משמש בייצור סוגים מסוימים של פלסטיק ושרפים מאז שנות ה-1960 המוקדמות. ביספנול-A עלול להשפיע על ההורמונים שלנו ולהגביר את הסיכון לסרטן. ילדים ופעוטות פגיעים במיוחד בפני BPA. ייתכן גם שיש קשר בין BPA ליתר לחץ דם. חשוב מאוד לשתות מים מבקבוקי זכוכית, או לכל הפחות מבקבוקי פלסטיק ללא BPA. אם לא מצוין על מכלי הפלסטיק שבהם אתם משתמשים לאחסון מזון או נוזלים שהפלסטיק אינו מכיל BPA, בדקו את קוד המחזור לפלסטיק המופיע בתחתית. פלסטיק עם קוד מחזור 3 ו-7 לעתים קרובות מכיל BPA. חשוב לאחסן מזון במכלי זכוכית או במכלי פלסטיק ללא BPA.
נוסף על כך, חשוב מאוד להשתמש במוצרי בריאות ויופי שאינם מכילים חומרים מסרטנים.
יש מספר דברים שתוכלו לעשות כדי לטהר את הגוף שלכם ולעזור לו לסלק רעלנים. הפיכת התזונה שלכם לנקייה יותר, הימנעות מצריכת מזונות מעובדים, סילוק כספית מהפה שלכם, שיפור בריאות המעי, ריפוי הכבד ומיטוב תפקוד הכליות הם דברים שאתם בהחלט יכולים לעשות.
חשוב לאכול פירות וירקות אורגניים ובשר עוף ובקר ללא הורמונים מבעלי חיים שניזונו מדשא (ככל שזה אפשרי) כדי למנוע חשיפה לכימיקלים. שימוש ברשימת "15 הנקיים ותריסר המלוכלכים" של EWG (קבוצת העבודה לאיכות הסביבה) הוא נקודת התחלה טובה בבחירת תוצרת חקלאית. כמו כן, עיינו במאמר 13 הדברים שאתם יכולים לעשות כדי לשפר את בריאותכם.
הימנעו מצריכת ממזונות מעובדים ומזונות עתירי סוכר. הימנעו מצריכת ממתיקים מלאכותיים וסירופ תירס עתיר פרוקטוז, שכן הם מעמיסים על חילוף החומרים של הגוף.
המעי שלנו הוא המסלול העיקרי לכניסת רעלנים לגוף. אנשים עם בעיות מעי כמו תסמונת המעי הרגיז, שלשול כרוני, עצירות, בטן תפוחה וכד' סובלים לעתים קרובות מתסמונת הידועה בשם תסמונת המעי הדולף, אשר גורמת לבעיות ספיגה. פגיעה בתפקיד המחסום של המעי גורמת לספיגה מוגברת של כימיקלים ורעלנים.
אפשר למטב את בריאות המעי על-ידי שימוש בתכשירים פרוביוטיים ופרה-ביוטיים איכותיים, לצד תזונה שעשירה בפירות וירקות. זה חיוני כדי לפתח מיקרוביום מעי בריא.
אנחנו משתמשים בכימיקלים רבים בחיי היומיום בבית. אנו משתמשים בהם כדי לנקות כלים, רצפות ואסלות. שימוש בחומרי ניקוי שאינם רעילים וידידותיים גם לסביבה וגם לבני אדם הוא נקודת התחלה טובה בדרך לצמצום חשיפה לרעלנים. קיימות גם אופציות טובות יותר עבור סבוני אמבטיה, סבון כלים, חומרי ניקוי ודטרגנט למדיח כלים, בהן ניתן להשתמש במקום חומרי הניקוי המסחריים שהם רעילים יותר.
כל מוצר קוסמטיקה וכל בושם מכיל כימיקלים שנספגים אל העור. לפי האתר SafeCosmetics.org, מוצרי קוסמטיקה פופולריים רבים מכילים מתכות כבדות וכימיקלים מסוכנים אחרים אשר מגבירים את הסיכון למחלות כרוניות.
חשוב לבחור במוצרי קוסמטיקה וניקוי ללא כימיקלים שהם ידידותיים סביבה ואינם רעילים. בין הדוגמאות שפתונים אורגניים, תכשירים אורגניים לניקוי פנים ושמפואים וסבונים שאינם רעילים.
אצל אנשים רבים יש סתימות "כסופות" בשיניים. במקרים רבים הסתימות הללו עשויות מסגסוגת של כספית וכסף. אלא שהכספית עלולה להשתחרר לזרם הדם בצורה של "שחרור גז". כדי להיפטר מסתימות הכספית פנו לרופא שיניים שמתמחה בהסרת סתימות כספית. הסרה לא נכונה שלהן גם יכולה לחשוף אתכם לכמות גדולה של כספית, וזה עלול להיות מסוכן למדי.
כמו כן, מומלץ להשתמש במשחת שיניים טבעית במקום משחות השיניים הרגילות עם פלואוריד.
תפקידו של הכבד הוא לסלק רעלנים מהדם שלנו. הכבד שלנו מבצע תגובות כימיות רבות כדי לסלק רעלנים מהדם ולנקות את הגוף מכימיקלים רעילים, תרופות וחומרים זרים אחרים שאליהם אנו נחשפים.
הימנעו מצריכת אלכוהול מופרזת. הקפידו לשתות לא יותר ממנה אחת ביום לנשים ושתי מנות ביום לגברים.
סלניום – ניתן לקחת 200 מק"ג ביום בתוסף תזונה נפרד, או כחלק ממולטי-ויטמין איכותי
N-אצטיל ציסטאין (NAC) – 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 8 שבועות לפחות, ולאחר מכן פעם ביום
גדילן מצוי – מדי יום, לפי ההנחיות המופיעות על התווית.
אבץ – 25 מ"ג ביום. ניתן לקחת אותו בתוסף תזונה נפרד או כחלק ממולטי-ויטמין איכותי.
חומצה פולית – 800 מק"ג ביום. ניתן לקחת אותה בתוסף תזונה נפרד או כחלק ממולטי-ויטמין איכותי.
ויטמין B12 – 2,000 מק"ג ביום. ניתן לקחת אותו בתוסף תזונה נפרד או כחלק ממולטי-ויטמין איכותי.
הכליות אחריות לסינון הדם, תוך סילוק רעלנים, עודפי מלח וכל הדברים האחרים מהם הגוף שואף להיפטר. ככל שאנחנו מזדקנים, קצב הסינון בכליות פוחת באופן טבעי.
יש תרופות שעלולות להיות רעילות לכליות. בין התרופות הנפוצות שעלולות לגרום לבעיות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן) ונפרוקסן (נקסין, נקסן, נא פוּ קסינג).
לפי מחקרים, 15 מוצרי המזון והתוספים הבאים יכולים לעזור בהחזרת תפקוד הכליות למיטבו ולתרום לפינוי רעלנים.
לא קל לשמור על בריאות טובה או להחזיר אותה, אבל בהחלט כדאי לעשות את זה. ראשית, עלינו להבטיח שלא ניחשף לרעלנים מהמזון ומהאוויר. שנית, עלינו להשתמש במוצרי בית שלא יגרמו לבעיות בריאות נוספות. שלישית, עלינו למטב את צריכת אבות המזון שלנו על-ידי תזונה בריאה, פעילות גופנית ותוספי תזונה מתאימים. אם תקפידו על ההנחיות שפירטתי למעלה, תוכלו להגדיל את הסיכויים שלכם לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים.
סימוכין:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
