ויטמין B3 קיים בשתי צורות שונות — הצורה הראשונה היא ניאצין (הידוע גם בשם חומצה ניקוטינית), והצורה השנייה היא ניאצינאמיד (הידוע גם בשם ניקוטינאמיד). שתי הצורות של ויטמין B3 משמשות כתחילן של ניקוטין-אמיד אדנין די-נוקלאוטיד (NAD), לו תפקיד מרכזי בסיוע למיטוכונדריה — תחנות הכוח של התאים — לייצר אנרגיה.
גוף האדם מסוגל לייצר ניאצין כאשר קיימת רמה מספקת של חומצת האמינו טריפטופן (הנדרשת גם לייצור התרכובת הכימית סרוטונין המעורבת בוויסות מצב הרוח). הוא גם מסיס במים, כך שאם קיים עודף של הוויטמין הזה, הוא פשוט מופרש בשתן. הגוף משתמש בניאצין לא רק לייצור NAD, כפי שמתואר למעלה, אלא גם לייצור חומצה ניקוטינית וניקוטין-אמיד ריבוזיד, מולקולות קשורות להן תפקיד חשוב בבריאות וברווחה הכללית.
אם תשאלו סטודנט לרפואה או רופא על התסמינים של מחסור בניאצין (ויטמין B3), קרוב לוודאי שהם יספרו לכם על ההגדרה הקלאסית של פֵּלַגְרָה, מילה איטלקית שמשמעותה "עור יבש", בה משתמשים לתיאור המחסור בניאצין. בין התסמינים של פֵּלַגְרָה גם שלשול, שיטיון ועור יבש.
עם זאת, אם תשאלו רופא האם יצא לו אי-פעם לאבחן את המחלה הזו, קרוב לוודאי שהתשובה תהיה שלילית. אמנם עור יבש ושיטיון הן תופעות שכיחות מאוד בקרב בני 65 ומעלה, וגם שלשול שכיח בקרב קשישים, אבל אנשי מקצועות הבריאות כמעט ולא מבצעים בדיקות מעבדה לאבחון פֵּלַגְרָה, אפילו במטופלים עם תזונה לקויה. רופאים חייבים לבדוק היטב את ההיסטוריה התזונתית של מטופלים עם תסמינים מסוג זה, כדי לוודא שהתזונה שלהם עשירה במזונות שמכילים ניאצין.
לרוב מאבחנים פֵּלַגְרָה בקרב פליטים מאסיה ומאפריקה, כאשר מאז שנות ה-1990 דווחו כמעט שני מיליון מקרים של המחלה הזו. הצריכה היומית המומלצת של ניאצין למניעת פֵּלַגְרָה במבוגרים היא 11 מ"ג ביום. בטיפול בתסמינים ובסימנים ספציפיים של מחסור בניאצין ייתכן שיידרשו מינונים גבוהים יותר. בין אותם הסימנים והתסמינים:
ניאצין משמש בתור קו-פקטור ביותר מ-400 תגובות ביוכימיות בגוף. תפקידו העיקרי הוא לסייע לחילוף האנרגיה, על-ידי תרומתו להפיכת מזון לאנרגיה, ותיקון הדנ"א, המולקולה הנושאת את המטען הגנטי הייחודי שלנו.
אם התזונה שלנו לא מכילה מספיק ניאצין, לא נוכל לפרק פחמימות, חלבונים או שומנים. הגוף ממיר את ניאצין ל-NAD, מולקולה פעילה חשובה המסייעת לתפקוד תקין של גוף האדם.
מחלת אלצהיימר היא מחלה מוחית ממנה בדרך כלל סובלים קשישים. המחלה נקראת על שמו של ד"ר אלואיזום “אלואיז” אלצהיימר, פסיכיאטר גרמני שאבחן שיטיון אצל אישה שנפטרה ממחלת נפש “מוזרה” בשנת 1906. אין למחלת אלצהיימר טיפול מרפא ספציפי. המחלה הזו עלולה להיות מתסכלת ומאתגרת מאוד, הן עבור החולים והן עבור המטפלים בהם.
בין תסמיני המחלה בשלביה המוקדמים שכחת שמות ובלבול, ואילו מחלת אלצהיימר מתקדמת יכולה להוביל לבעיות חמורות יותר, כמו פרנויה והתנהגות אלימה. פחות מאחוז אחד מהמקרים של מחלת האלצהיימר מתרחשים לפני גיל 65, אבל המדענים מעריכים כי לאחר גיל 65 אחד מכל תשעה אנשים נמצא בסיכון לחלות במחלה הזו. יש חשיבות חיונית למניעת מחלת אלצהיימר.
מחקר משנת 2004 הדגים כי צריכה הולמת של ניאצין עשויה להעניק הגנה מפני התפתחות של מחלת אלצהיימר. מספר האנשים שסובלים ממחלת אלצהיימר בכל רחבי העולם צפוי לעלות פי שלושה עד שנת 2050.
מחלות לב הן גורם התמותה המוביל בארה"ב, באירופה ובאסיה. למרבה הצער, ככל שיותר אנשים בכל רחבי העולם מאמצים את אורח החיים המערבי, במקום התזונה המסורתית של האבות הקדמונים שלהם, השכיחות של מחלות הלב תמשיך לעלות. רק בארצות הברית, מחלות לב וכלי דם גורמות לכמעט מיליון מקרי מוות מיותרים בכל שנה. מדי שנה יותר מ-10 מיליון אנשים מכל רחבי העולם מתים ממחלות לב. יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלות לב — יותר ממיליארד מבין 7.6 מיליארד תושבי התבל סובלים מיתר לחץ דם.
תזונה בריאה ללב, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה הן שלוש הפעולות החשובות ביותר שניתן לעשות כדי למנוע מחלות לב — למעשה, הדברים האלה חשובים יותר מכל תרופת מרשם שיוצרה אי-פעם. נטילת ניאצין היא דרך טבעית נוספת שיכולה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב. מחקר משנת 1986 בו השתתפו כמעט 9,000 נבדקים הדגים כי הסיכון לתמותה ממחלת לב בקרב הנבדקים שנטלו ניאצין היה נמוך יותר ב-11% בהשוואה לאלה שלא נטלו ניאצין.
מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, בו השתתפו כמעט 10,000 מטופלים, הראה כי הסיכון לאירוע לבבי בקרב הנבדקים שנטלו ניאצין היה נמוך יותר ב-34%, וגם הסיכון שלהם להתקף לב היה נמוך יותר ב-25%. נרשמה גם ירידה של 12% בשיעור השבץ, גם אם הנתון הזה לא היה בעל משמעות קלינית.
מחקר משנת 2017 הדגים כי הוספת ניאצין לסטטין, תרופה להורדת כולסטרול, עזרה להוריד את רמת Lp-PLA2, בדיקה המאפשרת להעריך את הסיכון להתקף לב. נוסף על כך, מחקר משנת 2010 הדגים כי ניאצין מפחית את רמת הדלקת בעורקים. דלקת בעורקים מגבירה את הסיכון להתקף לב ולשבץ.
מחקר משנת 2000 שפורסם ב-JAMA הראה כי ניאצין עשוי לתרום להעלאת הכולסטרול הטוב (HDL) ולהורדת רמות הטריגליצרידים. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי ניאצין הוא חלופה בטוחה יותר לאיזון רמות הכולסטרול אצל חולי סוכרת שאינם סובלים סטטינים. חשוב לציין כי רק ויטמין B3 בצורה של ניאצין יכול לעזור באיזון רמות הכולסטרול. עם זאת, זו גם הצורה שגורמת להסמקת ניאצין, תופעת לוואי נפוצה שהיא בלתי מזיקה, אך לא נעימה. התופעה הזו יכולה לגרום לאודם ולגרד בעור. המרכז הרפואי מאיו קליניק רואה בניאצין חלופה בטוחה להורדת הכולסטרול ולהעלאת רמת ה-HDL בקרב אנשים שאינם מסוגלים ליטול סטטינים, כמו אטורבסטטין (ליפיטור) או סימבסטטין (סימבסטטין).
סרטן תאי בסיס וסרטן תאי קשקש בעור הן שתיים מהצורות הנפוצות ביותר של סרטן העור. למרבה המזל, סוגי סרטן אלה אינם מסכני חיים, בניגוד למלנומה המסוכנת יותר.
לעתים קרובות משתמשים במסנן קרינה כדי למנוע כוויות שמש. רבים, כולל רופאי עור מסוימים, מניחים שזה גם עוזר למנוע את סרטן העור. לפי מחקרים חדשים, ייתכן שאין זה נכון. כך, בשנת 2018 פורסמה בכתב העת European Journal of Dermatology מטא-אנליזה שבחנה 29 מחקרים בהשתתפות יותר מ-313,000 נבדקים והגיעה למסקנה כי שימוש קבוע במסנן קרינה אינו מגן מפני סרטן העור.
חשוב לציין כי מסנן קרינה כן מגן מפני כוויות שמש, שעלולות לגרום לכאב. נוסף על כך, תזונה עתירת נוגדי חמצון עוזרת למנוע סרטן מכל הסוגים, כולל סרטן העור.
נראה כי יש לניאצין בצורה של ניאצינאמיד תפקיד גם בהגנה מפני נגעי עור טרום-סרטניים ונגעים של סרטן בעור. בשנת 2015 כתב העת New England Journal of Medicine פרסם מחקר בהשתתפו 389 מטופלים עם היסטוריה של סרטן העור. מחציתם קיבלו ניקוטינאמיד במינון 500 מ"ג פעמיים ביום, ואילו האחרים קיבלו גלולת פלצבו. לאחר 12 חודשים, הנבדקים שקיבלו ניקוטינאמיד היו בסיכון נמוך יותר ב-23% לקבל אבחנה של סרטן העור ובסיכון נמוך יותר ב-11% לפתח קרנת עור אקטינית, מחלת עור טרום-סרטנית.
מחקר משנת 2017 הראה כי צריכה קבועה של ויטמין B3 מפחיתה את הסיכון להתפתחות של קרנת עור אקטינית, מחלת עור טרום-סרטנית. גם מחקר משנת 2010 תומך בהערכה לפיה יש לוויטמין B3 תועלת להגנה על העור.
מינון מומלץ: ניקוטינאמיד היא גרסה של ניאצין "ללא הסמקה". יש ליטול לפי ההוראות המופיעות על התוית. ניתן להשיג גם ניאצינאמיד לשימוש חיצוני.
השכיחות של סרטן הפה עולה בעשורים האחרונים. בדיקות שיניים שגרתיות חשיבות לאבחון מוקדם, ואילו ניאצין עשוי לסייע במניעה של סרטן הפה. מחקר משנת 2000 דיווח כי צריכת ניאצין מוגברת מפחיתה את הסיכון לסרטן הפה ב-38%. מחקר אחר משנת 2000 גם הדגים כי הסיכון של אנשים עם רמה גבוהה יותר של ניאצין בדם לפתח סרטן בפה נמוך יותר ב-50% בהשוואה לאלה עם רמות נמוכות יותר של ניאצין.
סכיזופרניה היא מחלת נפש בה קיימים דפוסי חשיבה חריגים. בין התסמינים האפשריים פרנויה, הזיות שמיעתיות או חזותיות ופחדים חריגים. במקרים רבים חולי סכיזופרניה מתקשים להבדיל בין המציאות לבדיה. חולי סכיזופרניה זקוקים לטיפול רפואי פסיכיאטרי.
בשנת 1962 ד"ר אברהם הופר דיווח בכתב העת Lancet על הצלחה של טיפול בחולי סכיזופרניה באמצעות ניאצין במינון גבוה. עם זאת, במחקר משנת 1973 בו השתמשו במינונים של עד 3,000 מ"ג ניאצין ביום לא הודגמה שום תועלת. מעניין כי מחקרים הראו שחולי סכיזופרניה עם סיכוי גבוה יותר להתפתחות של תגובת ההסמקה בעור לניאצין גם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה, בהשוואה לחולים שלא מפתחים הסמקה. נראה כי זה קשור לחומצות השומן החיוניות בקרומי התאים. מחקר משנת 2015 הסביר את המנגנון האפשרי שמאחורי התועלת של ניאצין. נדרשים מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להמליץ על שימוש נרחב יותר בניאצין.
לפי האתר WebMD, ייתכנו אינטראקציות בין ניאצין לתרכובות הבאות, כך שחשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילת ניאצין אם אתם משתמשים באופן קבוע באחד מהדברים הבאים:
שקלו להתחיל ממינון של 100 מ"ג פעם או פעמיים ביום. לאחר מספר שבועות ניתן להגדיל את המינון ל-250 עד 500 מ"ג פעמיים ביום. אם אין הסמקה או תופעות לוואי אחרות, רבים לוקחים עד 1,000 מ"ג פעמיים ביום כדי להפיק תועלת מרבית. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני תחילת נטילת התוסף אם אתם נוטלים תרופות מרשם או סובלים מסוכרת.
מינונים גבוהים עלולים לגרום להסמקה, וקיים גם סיכון אפשרי של רעילות לכבד, אם נוטלים מינונים גבוהים יותר מהמינונים המופיעים על התווית. בדרך כלל התופעות האלה מתפתחות כשלוקחים מינונים של 2,000 עד 6,000 מ"ג מדי יום. קיים גם סיכון קטן לכך שניאצין יגרום לעליית לחץ הדם אצל חולי סוכרת.
יש עדויות קלות לכך שתכשירי ניאצין בשחרור מושהה עלולים להיות בעייתיים יותר אם נוטלים אותם במינונים גבוהים. מצאתי דיווח מקרה משנת 2014 על בן 17 שהיה בגמילה מאלכוהול ונטל מינונים גבוהים של ניאצין בניסיון להסוות סימנים של שימוש בסמים (על אף שאין ראיות מוצקות לתועלת מכך). הוא פיתח אי-ספיקת כבד חריפה. החוקרים חשדו שהיא נגרמה על-ידי ניאצין, אך אני חושד שגם לצריכת אלכוהול וסמים היה תפקיד בכך. ההמלצה שלי היא לקחת ניאצין לפי ההנחיות המופיעות על תווית התוסף.
הפניות:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
