תוספי תזונה לילדים כשהם חוזרים לבית הספר: חומרים מזינים חיוניים לחיזוק מערכת החיסון, הריכוז והאנרגיה

המסקנות העיקריות

• תזונת ילדים קשורה קשר הדוק לבריאות מערכת החיסון, תפקוד המוח והישגים בלימודים
• 70% מילדי בית הספר סובלים ממחסור משמעותי בלפחות ויטמין או מינרל אחד, מה שעלול להוביל לבריאות לקויה
• תוספי תזונה יכולים לעזור לילדכם לקבל את החומרים המזינים החיוניים שהוא זקוק להם לתפקוד קוגניטיבי, בריאות מערכת החיסון ורווחה כללית

הכינו את ילדכם לשנת לימודים בריאה

אם אתם הורים לילד בגיל בית ספר, אתם מבינים כמה קשה לשמור על ילדים בריאים, ממוקדים ומוכנים ללמידה תשעה חודשים בשנה.

ומעולם לא היה אתגר זה אמיתי יותר מאשר היום, בתוך נוף טכנולוגי מתפתח ללא הרף ודרישות התזונתיות המוגברות של צמיחה ופיתוח. ילדים בגיל בית ספר נמצאים בסיכון מוגבר למגוון של חסרים תזונתיים. כ-70% מהילדים בארצות הברית סובלים ממחסור משמעותי בלפחות רכיב תזונתי חיוני אחד, דבר שיכול להשפיע ישירות על בריאותם הכללית ועל הישגיהם בלימודים.^2-4

למרבה המזל, קיימות אסטרטגיות תזונתיות מבוססות ראיות המסייעות לתמוך בבריאות המערכת החיסונית, בריכוז ובאנרגיה של ילדים לאורך כל השנה.

תוספי תזונה לילדים לבריאות מערכת החיסון

ילדים אוהבים לגעת בכל דבר. ולרוב, אותן ידיים שנגעו בהכל מוצאות את דרכן לפה שלהם. אז, מה הורה צריך לעשות? להפשיל שרוולים ולהתחיל לתגבר את מערכת החיסון שלהם דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות פרוביוטיקה.

פרוביוטיקה

פרוביוטיקה הם חיידקים חיים ושמרים אשר, כאשר הם נצרכים בכמויות נאותות, משפיעים לטובה על הבריאות הכללית של הפונדקאי.⁵ בין היתר, חיידקים "ידידותיים" אלה נחשבים כתומכים בבריאות מערכת החיסון על ידי:

• גירוי תפקודי מערכת החיסון^6-8
• תמיכה במחסום הרירי^5,9,10
• תרכובות מפרישות התומכות באיזון חיובי יותר של המיקרוביוטה במעי^11,12
• תחרות עם חיידקים "לא ידידותיים" על חומרים מזינים^5,9,10
• עיכוב התיישבות של חיידקים לא ידידותיים^14,15

יתרה מכך, מחקרים מראים כי הגדלת אספקת החיידקים ה"ידידותיים" במיקרוביום של ילדכם יכולה לעזור לו לזכות בפרס היוקרתי "נוכחות מושלמת". אכן, שילוב פרוביוטיקה בתזונה של ילד באמצעות מזון או תוספי מזון יכול לתמוך בתפקוד חיסוני בריא ולהפחית את מספר ימי ההיעדרות ממעון יום ומבית הספר.^16-18

למרות שתופעות לוואי חמורות הן נדירות, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים של ילדכם לפני תחילת משטר פרוביוטיקה.¹⁹ כמו כן, מכיוון שלזני פרוביוטיקה שונים יש השפעות קליניות ופרופילי בטיחות שונים, מומלץ לשאול גם את רופא הילדים שלכם לגבי מינים או זנים ספציפיים שהוא היה ממליץ עליהם לילדכם.

ויטמינים ומינרלים

דרך נוספת לתמוך במערכת החיסון של ילדכם היא על ידי היא להבטיח שהם מקבלים את המיקרו־נוטריינטים הדרושים לתפקוד תקין של המערכת החיסונית. מיקרו-נוטריינטים הם ויטמינים ומינרלים שהגוף זקוק להם בכמויות קטנות כדי לשמור על בריאות כללית.

ויטמינים A, C, D, B6 ו-B12, E, חומצה פולית, אבץ, מגנזיום וסלניום ממלאים תפקידים חיוניים, ולעתים קרובות משלימים, בכל שלב של התגובה החיסונית.

בין שאר המנגנונים, המיקרו-נוטריינטים הללו:

• תומכים בתאי מערכת החיסון באמצעות מנגנוני נוגדי חמצון,
• תומכים בתהליכים תאיים של חסינות מולדת, ו-
• תומכים בשלמות המבנית והתפקודית של מחסומים פיזיים (למשל, העור, ריריות) המסייעים בהפחתת הכניסה לגוף.²⁰

אבל זה לא הכל. בנוסף לבריאות מערכת החיסון, ויטמינים ומינרלים חיוניים ממלאים תפקידים חשובים בייצור אנרגיה, תפקוד קוגניטיבי ובריאות המוח. 

מיקרו-נוטריינטים

ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לחוסר במיקרו-נוטריינטים.

למרות שקבלת רכיבים תזונתיים מהמזון היא הסטנדרט החשוב ביותר, יתרון של תוספי ויטמינים ומינרלים הוא שהם קלים לצריכה. זה הופך אותם לשימושיים במיוחד עבור ילדים, שבגלל בלוטות הטעם הבררניות והתיאבון הקטן שלהם רבים אינם עומדים בהמלצות היומיות לוויטמינים A, C, D ו-E ולמינרלים כמו סידן ומגנזיום.^21,22

העצה שלנו? ספקו לילדכם מגוון מזונות מזינים במידת האפשר, אך שקלו גם להוסיף תוסף מולטי-ויטמין שיכול לעזור למלא כל פער תזונתי שחסר בתזונה שלו.

מחקרים מראים כי ילדים בגיל בית ספר שצרכו תוסף מיקרו-נוטריינטים יחיד או יותר היו בעלי סיכוי נמוך משמעותית לסבול מחוסרים תזונתיים בהשוואה לילדים שלא עשו זאת, דבר שתמך ב:

• אינטליגנציה גמישה וביצועים אקדמיים²³
• למידה מילולית וזיכרון²⁴
• מדדי קשב מרובים²⁵
• תפקוד קוגניטיבי וביצועים נוירופסיכולוגיים²⁶

אומגה-3

גורם מפתח נוסף המשפיע על ביצועי הילדים בבית הספר הוא בריאות קוגניטיבית, כולל היכולת להתמקד, לשים לב ולחשוב ביעילות. כיום, ילדים צריכים רק להפעיל את האייפד שלהם כדי לצפות או לשחק בעצם בכל מה שהם רוצים. בהתחשב במספר האינסופי של הסחות דעת הנמצאות בהישג ידם של ילדים, חשוב יותר מתמיד להבטיח שהם מקבלים את החומרים המזינים הדרושים להם כדי לתמוך בקשב ובתפקוד הקוגניטיבי. שניים מהחומרים המזינים שיכולים לעזור הם חומצות השומן אומגה 3 EPA ו-DHA.

אומגה 3 ממלאת תפקידים חשובים בכל הגוף כמרכיבים מבניים של קרומי התאים, במיוחד במערכת העצבים. ל-DHA בפרט תפקיד אינטגרלי בבריאות הקוגניטיבית, כך שסטטוס DHA גבוה יותר נקשר להישגים אקדמיים טובים יותר, קשב ותפקוד קוגניטיבי במספר מחקרים.^{2, 27,28}

לדוגמה, DHA יכול לתמוך בתפקוד הקוגניטיבי הכללי על ידי:

• הקלת תקשורת בין תאי מוח^27,28
• תמיכה בהפעלת המוח²⁹
• תמיכה בהיבטים שונים של למידה וזיכרון^27-30

שומנים מסוג אומגה 3 הוכחו גם כתומכים בבריאות הקוגניטיבית של ילדים באמצעות השפעתם על התפקוד הנוירו-התנהגותי. לדוגמה, במחקר אחד שבחן את השפעות תוספת אומגה 3 על מצב רוח, קוגניציה וחוסר קשב אצל ילדים בגיל בית ספר, נצפו שיפורים משמעותיים בביצועים הקוגניטיביים ובקשב לאחר תוספת של EPA ו-DHA.³¹

יתר על כן, מחקר אחר שנערך עם בנים בגיל בית ספר מצא כי נטילת תוספי EPA ו-DHA הובילה להפחתה משמעותית בתסמיני חוסר קשב.³² וחשוב מכך, השפעות חיוביות אלו נצפו הן בקבוצת ביקורת בריאה והן בנבדקים עם היסטוריה של חוסר קשב, דבר המצביע על כך ש-EPA ו-DHA יכולים לתמוך בקשב בילדות באופן כללי יותר.³²

מסקנות

ילדים כיום זקוקים ליותר מקלסר אופנתי וכמה עטי ג'ל מפוארים כדי לשמור עליהם בריאים, ממוקדים ומוכנים ללמידה. לכן, כשאתם עורכים קניות לקראת החזרה לבית הספר, תנו עדיפות לבריאות הקוגניטיבית והפיזית של ילדכם על ידי יצירת הרגלי תזונה טובים ושגרת תוספי תזונה שיכולים לשמור על מעורבותם בכיתה כל השנה.

הודעה כללית והצהרת אחריות: 

מידע זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. יש להתייעץ תמיד עם הרופא שלכם אם יש לכם מצב רפואי ידוע או במידה ואתם נוטלים תרופות. המידע המסופק כאן מבוסס על סקירה של מחקרים קיימים עדכניים; המציג והנותן החסות אינם מקבלים אחריות על דיוק המידע עצמו או על ההשלכות של שימוש או שימוש לרעה במידע.   

מקורות:

1. Fulgoni VL, et al. J Nutr. 2011. 141(10): p. 1847-1854.
2. Bryan J, et al. Nutrition Reviews. 2004. 62(8): p. 295-306.
3. Yokoi K, Konomi A. Br J Nutr. 2017. 117(10): p. 1422-1431.
4. Huskisson E, et al. J Int Med Res. 2007. 35(3): p. 277-289.
5. Guarner F, G.J. Schaafsma. Int J Food Microbiol. 1998. 39(3): p. 237-8.
6. Kechagia M, et al. ISRN Nutr. 2013. 481651.
7. Zhang H, et al. Synth Syst Biotechnol. 2018. 3(2): p. 113-120.
8. Wang X, et al. Molecules. 2021. 26(19):p. 6076.
9. מדסן ק. ואחרים. Gastroenterology. 2001. 121(3): p. 580-591.
10. Ohland CL, MacNaughton WK. Am J Physiol Gastrointest Liver Physiol. 2010. 298: G807–G819.
11. Clyne M, et al. Proc Natl Acad Sci USA. 2004. 101: p. 7409-7414.
12. Sherman P, et al. Nutr Clin Pract. 2009. 24: p. 10.
13. Ahmed M, et al. J Nutr Health Aging. 2007. 11(1): p. 26-31.
14. Vandenbergh PA. FEMS Microbiol. Rev. 1993. 12: p. 221–238.
15. Ciandrini E, et al. Appl Microbiol Biotechnol. 2016. 100(15): p. 6767-6777.
16. King S, et al. Br J Nutr. 2014. 112(1): p. 41-54.
17. Leyer G, et al. Pediatrics. 2009.124. E172-9.
18. Hatakka K, et al. BMJ. 2001. 322: p. 1327
19. Shira D, Snydman DR. Clin Infect Dis. 2015. 60(2): p. S129–S134.
20. Gombart AF, et al. Nutrients. 2020.12(1): p. 236.
21. Bailey RL, et al. Journal of Nutrition. 2010. 140 (4): p. 817-822.
22. Moshfegh A, et al. US Department of Agriculture, Agricultural Research Service. 2005.
23. Eilander A, et al. AJCN. 2010. 91(1): p. 115–130.
24. Osendarp SJ, et al. Am J Clin Nutr. 2007. 86: p. 1082 – 1093.
25. Haskell C, et al. British Journal of Nutrition. 2008. 100: p. 1086­1096.
26. Sandstead HH et al. Am J Clin Nutr. 1998. 68(2 Suppl): p. 470S-475S.
27. Dyall SC. Front Aging Neurosci. 2015. 21(7): p. 52.
28. DiNicolantonio JJ, O’Keefe JH. Nutrients. 2020. 12(8): p. 2333.
29. McNamara RK, et al. Am J Clin Nutr. 2010. 91: p. 1060–1067.
30. Dalton A, et al. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 2009. 80(2-3): p. 143-9.
31. Kean JD, et al. Psychopharmacology. 2017. 234(3): p. 403–420.
32. Bos DJ, et al. Neuropsychopharmacology. 2015. 40(10): p. 2298-306.