כשם שבעבר הייתה התפרצות של ממצאים מדעיים חיוביים על חשיבותו של ויטמין D3, כעת גם ויטמין K, חומר מזין אחר, מסתמן כהבטחה גדולה לטיפול במגוון רחב של בעיות בריאות. למעשה, מאחר שרוב האנשים אף לא מתקרבים לצריכה הנדרשת של ויטמין K בתזונה, אתם פשוט חייבים ללמוד יותר על החומר המזין הזה.
חשיבותו של ויטמין K כתוסף ידועה זה זמן רב. לדוגמה, מאז שנת 1961 נותנים לכל היילודים זריקה של ויטמין K1, כדי למנוע את המחלה הדימומית של היילוד. המחלה הזו מתפתחת עקב מחסור בוויטמין K. מערכת העיכול של יילוד היא עקרה. מאחר שחיידקי המעי הם מקור משמעותי של ויטמין K (בצורת ויטמין K2), וחלב האם של רוב הנשים אינו מכיל ריכוז מספיק גבוה של ויטמין K, התינוק חייב להסתמך על ויטמין ה-K שהוא קיבל דרך השליה לפני הלידה, עד שהוא יפתח אוכלוסיית חיידקים במעי.
כעת נראה שתוספת של ויטמין K יכולה להועיל לא רק ליילודים. נתונים קליניים חדשים מצביעים על תועלת עצומה של ויטמין K לטיפול באוסטאופורוזיס, דלקת מפרקים שגרונית ומחלות לב ולמניעתם.
ויטמין K הוא ויטמין מסיס שומן שנודע בעיקר בזכות תפקידו בייצור גורמי הקרישה. עם זאת, מחקרים חדשים מצביעים על כך שוויטמין K נדרש גם לבניית עצמות בריאות, וייתכן שיש לו תפקיד בטיפול באוסטאופורוזיס ובמניעתו.
יש מספר צורות של ויטמין K: ויטמין K1, K2 ו-K3. הצורה הראשונה, ויטמין K1 או פיליקינוֹן, מגיעה ממקורות צמחיים. ויטמין K2 או מנאקינוֹן מיוצר על-ידי חיידקים ומצוי במזונות מותססים מסוימים. יש מספר צורות שונות של ויטמין K2, בהתאם למספר המולקולות הידועות בשם איזוֹפּרנוֹאידים שקשורות לליבה של מנאקינוֹן. הצורה המסחרית החשובה ביותר של ויטמין K2 היא MK-7. היא מכילה שבע מולקולות של איזוֹפּרנוֹאידים הקשורות למנאקינוֹן. K3 היא צורה סינתטית של ויטמין K.
לעתים קרובות מזניחים את ויטמין K בגלל הדעה הרווחת שמחסור בוויטמין זה הוא די נדיר, מפני שיש מקורות תזונתיים טובים של ויטמין K1 וחיידקי המעי מסוגלים לייצר ויטמין K2. בין המזונות העשירים בוויטמין K2 ירקות עלים ירוקים, ברוקולי, חסה, כרוב, תרד ותה ירוק. גם אספרגוס, שיבולת שועל, חיטה מלאה ואפונה ירוקה טרייה הם מקורות טובים. נאטו (מאכל מותסס שפופולרי ביפן) מכיל ריכוז גבוה של MK-7. מנה של כ-85 גרם נאטו מכילה 850 מק"ג של MK-7.
לוויטמין K2 תפקיד חשוב בבריאות העצם, שכן הוא אחראי להפיכת החלבון אוסטאוקלצין בעצמות מצורתו הלא פעילה לצורתו הפעילה. אוסטאוקלצין הוא החלבון השני בחשיבותו בעצמות אחרי קולגן, והוא מעגן את הסידן לרקמת העצם. צריכה נמוכה של ויטמין K1 נקשרת לאוסטאופורוזיס ולשברים בעצם הירך. מאחר שוויטמין K1 מצוי בירקות עלים ירוקים, הוא עשוי לשמש כאחד מגורמי המגן מפני אוסטאופורוזיס בתזונה צמחונית.
בניסויים קליניים בבני אדם שבחנו את ההשפעה של ויטמין K על בריאות העצם השתמשו בתוספים עם צורות שונות של הוויטמין: ויטמין K1 (פיליקינוֹן), מנאקינוֹן-4 (MK-4, צורה של ויטמין K2) ומנאקינוֹן-7 (MK-7). התוצאות שהתקבלו עם שתי הצורות הראשונות של תוספי ויטמין K (כלומר, K1 ו-MK-4) שונות למדי מאלה שהתקבלו עם MK-7. רוב המחקרים כפולי-הסמיות על ויטמין K1 הדגימו השפעה מתונה בלבד או היעדר השפעה על צפיפות העצם. אמנם מחקרים על ויטמין MK-4 הדגימו תוצאות חיוביות מבחינת צמצום של אובדן עצם וירידה בשיעור השברים, אבל המינון בו השתמשו (45 מ"ג ביום) חורג באופן משמעותי ממה שניתן להגדיר כהשפעה תזונתית, כך שסביר יותר שהתוצאות החיוביות נובעות מהשפעה דמוית תרופה של מינונים כה גבוהים.
נמצא כי ויטמין MK-7 הוא פוטנטי יותר ובעל זמינות ביולוגית גבוהה יותר. גם זמן מחצית החיים שלו גבוה יותר מזה של MK-4. MK-7 גם יעיל יותר מוויטמין K1 להפעלת אוסטאוקלצין, והוא נשאר במחזור הדם במשך זמן רב יותר.
במחקר קליני משמעותי וחשוב שפורסם ב-23 במרס 2013 בכתב העת Osteoporosis International, מתן של תוסף MK-7 במינון נמוך יחסית (180 מק"ג ביום) הביא להשפעות עצומות מבחינת שיפור בריאות העצם. במחקר זה 244 נשים בריאות לאחר חידלון וסת נטלו MK-7 או פלצבו במשך 3 שנים. הצפיפות המינרלית של העצם בעמוד השדרה המותני, בעצם הירך כולו ובצוואר הירך נמדדה באמצעות DXA. כמו כן, חישבו את חוזק העצם באזור צוואר הירך. בוצעה הערכת שברים בעמוד השדרה באמצעות DXA, ותוצאות ההערכה שימשה כמדד לשברים בעמוד השדרה. המדידות בוצעו בנקודת ההתחלה וכעבור שנה אחת, שנתיים ו-3 שנים של טיפול.
MK-7 הביא לשיפור משמעותי ברמת ויטמין K וברמות של אוסטאוקלצין פעיל ולהפחתת ירידה תלוית-גיל בריכוז המינרלים בעצם (BMC) ובצפיפות המינרלית של העצם (BMD) בעמוד השדרה המותני ובצוואר הירך. הוא לא הביא לעלייה בשני המדדים הנ"ל בכל עצם הירך. MK-7 השפיע לטובה גם על חוזק העצמות, לו יש השפעה משמעותית על הסיכון לשברים. לבסוף, MK-7 הביא לירידה משמעותית באיבוד גובה עמוד השדרה במרכזי החוליות של עמוד השדרה החזי התחתון. התוצאות האלה מדגישות את החשיבות של נטילת תוסף MK-7 עבור נשים לאחר חידלון וסת.
דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה דלקתית כרונית שמשפיעה על כל הגוף, אבל במיוחד על המפרקים. יש עדויות רבות לכך שדלקת מפרקים שגרונית היא תגובה אוטו-אימונית, בה מתפתחים נוגדנים נגד מרכיבים מסוימים של רקמת המפרקים. הגורמים לתגובה האוטו-אימונית הזו קשורים לגנים, חדירות מעי חריגה, תזונה ואורח חיים, אלרגיות למזונות ומיקרו-אורגניזמים. דלקת מפרקים שגרונית היא דוגמה קלאסית של מחלה רב-גורמית, כאשר יש מגוון גורמים גנטיים, תזונתיים וסביבתיים שתורמים להתפתחותה.
בהתבסס על מחקרים טרום-קליניים לפיהם MK-4, צורה אחרת של ויטמין K2, עיכב התפתחות של דלקת מפרקים במודל ניסיוני של דלקת מפרקים שגרונית בבעלי חיים, הועלתה סברה לכך ש-MK-4 יכול להועיל גם בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית בבני אדם. בהמשך נערכו מחקרים בבני אדם שהדגימו כי נטילת תוסף MK-4 הביאה לירידה בפעילות המחלקה בדלקת מפרקים שגרונית, לצד ירידה משמעותית במדדים קליניים וביולוגיים. עם זאת, מאחר שהזמינות הביולוגית של MK-7 לאחר נטילה פומית גבוהה יותר מזו של MK-4, חוקרים היו סקרנים לדעת האם הצורה הזו יכולה להניב תוצאות עוד יותר טובות.
כדי להבהיר את תפקידו הטיפולי של MK-7 כתוספת למשטר הטיפולי הרגיל בדלקת מפרקים שגרונית אצל מטופלים עם שלבים שונים של המחלה, נערך ניסוי קליני אקראי אליו גייסו 84 חולי דלקת מפרקים שגרונית (24 גברים ו-60 נשים) שגילם הממוצע היה 47.2 שנה. המטופלים חולקו לקבוצה שטופלה ב-MK-7 (עם 42 נבדקים) וקבוצת ביקורת (עם 42 נבדקים). הנבדקים בקבוצה הראשונה קיבלו כמוסות MK-7 במינון של 100 מק"ג ביום במשך שלושה חודשים, בלי שינוי בתרופות האחרות.
המטופלים שקיבלו MK-7 והמטופלים מקבוצת הביקורת עברו בדיקה של הסמנים הקליניים והביוכימיים של דלקת מפרקים שגרונית לפני הטיפול וכעבור שלושה חודשים של טיפול, כדי להעריך את התועלת של MK-7. התוצאות הדגימו ירידה בעלת משמעות סטטיסטית ברמות של מדדי הדלקת הבאים: קצב שקיעת דם (ESR), דירוג הפעילות של דלקת מפרקים שגרונית הכולל הערכת 28 מפרקים, חלבון מגיב C (או CRP) ורמת מטריקס מטאלו-פרוטאינאז (MMP-3). נוסף על כך, MK-7 גם הביא לעלייה בצורתו הפעילה של אוסטאוקלצין, מדד חשוב לבריאות העצם. היתרונות שהדגים MK-7 קשורים ישירות לעלייה ברמות ה-MK-7 בדם.
עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי "MK-7 מסתמן כחומר חדש ומבטיח לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, כחלק מטיפול משולב הכולל תרופות אנטי-ראומטיות אחרות לשינוי מהלך המחלה".
בדיוק כשם שהפופולריות של ויטמין D3 בבתי הטבע ובחנויות בריאות נסקה אחרי מפץ של ממצאים מחקריים חיוביים, נראה כי כעת תופעה דומה מתרחשת עם ויטמין K, ובמיוחד עם MK-7. חשוב שהקמעונאים בתחום מוצרי הבריאות והטבע יבינו את הצורות השונות של ויטמין K ואת טווחי המינונים היעילים שנבדקו במחקרים קליניים. ההמלצה הכללית לאוסטאופורוזיס היא 180 מק"ג של MK-7 ביום. המינון בו השתמשו בניסוי הקליני לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית היה 100 מק"ג של MK-7 ביום. לשמירה על הבריאות הכללית, רוב המומחים ממליצים לקחת 80-120 מק"ג של ויטמין K1 או K2.
כמובן, נטילת תוספי K אסורה למטופלים שנוטלים נוגדי קרישה כמו וורפרין (קומדין). מעבר לכך, לא ידוע על השלכות שליליות של נטילת ויטמין K1 או MK-7 ברמות המינון המומלצות.
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
