למה אני צריכה DHA במהלך ההריון?

נקודות עיקריות

• DHA בונה רקמות בריאות באיברים רבים לאורך התפתחות העובר ולאחר הלידה*
• עובר מתפתח צובר DHA במהירות במהלך השליש השלישי של ההריון
• נטילת DHA במהלך ההריון משפרת את תוצאות הלידה ומשפיעה לטובה על התינוק*

סביר להניח ששמעת שנטילת DHA במהלך ההריון תעזור להתפתחות המוח של תינוקך.* אבל את בטח חושבת, "אמא שלי אף פעם לא לקחה DHA כשהייתה בהריון איתי, ואני מבריקה!" אוקיי, את די חכמה - אחרי הכל, את קוראת את המאמר הזה. אולי צריכת ה-DHA של אמא שלך הייתה מספקת. אולי יש לה וריאציות גנטיות שמציבות אותה ברמת סיכון נמוכה לחוסר ב-DHA. ואולי אחרי שתקראי את המאמר הזה, תחליטי שאת לא צריכה להגדיל את צריכת ה-DHA שלך במהלך ההריון. אבל ראשית, נרצה לעזור לך לקבל את המידע כדי לקבל החלטה משלך. בואו נדבר על DHA.

מה תפקידו של DHA בגוף?

DHA בונה גוף בריא, מוח בריא ועיניים בריאות.* 

אומגה 3 DHA (חומצה דוקוסאהקסאנואית) היא חומצת שומן רב בלתי רוויה ארוכת שרשרת (PUFA) החיונית לבניית קרומי תאים גמישים ותגובתיים ולקידום תגובות חיסוניות בריאות לאורך חיינו. 

במהלך התפתחות העובר, DHA מצטבר במהירות ברקמות ספציפיות בהן הוא נחוץ בלידה - במוח, בעיניים, בכבד, בשומן ובשרירי השלד. לאחר לידת התינוק, DHA חשוב לראייה בריאה, לקוגניציה בריאה ולמערכת חיסונית בריאה.^1-3 סטטיסטית, לאמהות עם רמות DHA גבוהות במהלך ההריון יש הריונות ארוכים יותר^4-6 ופחות לידות מוקדמות (<34 שבועות).^4,6,7 תינוקות שנולדו לאמהות אלו נוטים להיות בעלי משקל לידה גבוה יותר,^5,8,9 וחווים שיפורים מוקדמים יותר בהתפתחות הראייה 10-12 וביכולת הקוגניטיבית.*^10,13,14

יתרונות של DHA בזמן הריון

ממצאים חדשים לגבי DHA והריון

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהיתרונות של DHA במהלך ההריון עשויים לא להיות מוגבלים רק למוח ולעיניים. שני תחומי מחקר חדשים מצביעים על כך ש-DHA עשוי להשפיע גם על הרכב הגוף העתידי של הילד וגם על הסיכון שלו לאלרגיות - שני ייצוגים של דאגות בריאותיות שכיחות יותר ויותר בקרב בני נוער כיום*.^2,6

DHA בשליש האחרון של ההריון

תינוק מתפתח צובר DHA לאורך כל ההריון, אך במיוחד במהלך השליש האחרון. 

ככל שהעובר מגביר את ספיגת ה-DHA, אותו DHA פוחת מהאם. (כך מתחילים חיים שלמים שבהם ילדך לוקח את הדברים שלך בלי לבקש.) אם לאם כבר יש רמות DHA נמוכות, אז ספיגה זו של הרגע האחרון מעמידה אותה בסיכון לחוסר ב-DHA, דבר שיכול להיות בעל השלכות חמורות. רמות נמוכות של DHA אצל האם לאחר הלידה נקשרו לסיכון מוגבר להפרעות מצב רוח לאחר לידה*.^6,7 זה בעייתי במיוחד עבור אמהות שמתכוונות להניק, מכיוון שחוסר ב-DHA יתבטא בחלב שלהן ובסופו של דבר עלול גם לסכן את התינוק במחסור של DHA. קשה לומר כמה גדול מאגר ה-DHA שיש לתינוק שנולד (בהתבסס על מחקרים בבעלי חיים, אולי 1-2 חודשים⁹). באופן מדהים, חוקרים הצליחו לחזות מחסור ב-DHA אצל תינוקות בני חודשיים לפי רמת חדות הראייה שלהם. לאותם ילודים עם מחסור ב-DHA בגיל חודשיים היו גם כישורי שפה נמוכים יותר בגיל 18 חודשים*.⁹

החדשות הטובות הן שאימהות שצורכות יותר DHA בשבועות האחרונים של ההריון יולדות תינוקות עם רמות DHA גבוהות משמעותית.¹⁰  משמעות הדבר היא שלעולם לא מאוחר מדי להגדיל את צריכת ה-DHA שלך.

כיצד אוכל להכניס DHA לתזונה שלי?

לתזונה של האם יש השפעה משמעותית על כמות ה-DHA שעוברה יכול לצבור ועל כמות ה-DHA שיש לתינוק שלה בלידה. נשים בהריון שאוכלות דגים באופן קבוע, או נוטלות תוספי שמן של דגים או של אצות, יולדות תינוקות עם רמות DHA גבוהות משמעותית, בהשוואה לתינוקות שנולדו לאמהות שאינן צורכות מקורות DHA מוכנים מראש.¹¹ יתר על כן, רמות DHA גבוהות אלו בלידה נשמרות אצל התינוק לאורך כל החודשים הראשונים לחייו, בניגוד לירידה בכמות ה-DHA של התינוק שמתרחשת בדרך כלל.¹⁵ נטילת תוספי DHA^12,13 או אכילה קבועה של דגים עתירי שומן^16,17 במהלך ההריון מגדילה משמעותית את רמות ה-DHA אצל הילוד ובחלב האם.

בטיחות נטילת ה-DHA במהלך הריון

כמובן שהדאגה העיקרית בנוגע להגדלת צריכת DHA היא האם יש סיכון בטיחותי לתינוק שטרם נולד או לך. התשובה המהירה שלנו היא: תוספת DHA במהלך ההריון בטוחה מאוד כאשר משתמשים בה כפי שאמורים.¹⁴

עכשיו כשאת יודעת למה DHA חשוב במהלך ההריון, את יודעת מה לעשות: לאכול דגים. לקחת תוסף תזונה. הפיצי את הבשורה לנשים אקראיות בהריון שאת פוגשת ברחוב. זה יהיה מבריק! בדיוק כמוך.

‡ בהתבסס על נתוני מכירות שנתיים של Stackline, Nielsen ו-SPINS

הצהרת ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי): 

*הצהרות אלה לא הוערכו על ידי מנהל המזון והתרופות. מוצר זה לא נועד לשמש לאבחון, לטיפול, לריפוי או למניעה של מחלות.

הודעה כללית והצהרת אחריות: 

מידע זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. יש להתייעץ תמיד עם הרופא שלכם אם יש לכם מצב רפואי מוכר או במידה ואתם נוטלים תרופות. המידע המסופק כאן מבוסס על סקירה של מחקרים קיימים ועדכניים; המציג ונותן החסות אינם מקבלים אחריות על דיוק המידע עצמו או על ההשלכות של שימוש או של שימוש לרעה במידע. 

מקורות: 

1. Swanson D, et al. Adv Nutr. 2012. 3(1): p. 1-7.
2. Richard C, et al. Appl Physiol Nutr Metab. 2016. 41(5): p. 461-75.
3. Harris W.S., M.L. Baack. J Perinatol. 2015. 35(1): p. 1-7.
4. Carlson S.E., et al. Am J Clin Nutr. 2013. 97(4): p. 808-15.
5. Christian L.M., et al. PLoS One. 2016. 11(2): p. e0148752.
6. Harris M.A., et al. Biomed Res Int. 2015. 2015: p. 123078.
7. Yelland L.N., et al. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 2016. 112: p. 44-9.
8. Cinelli G, et al. Nutrients. 2018. 10(4).
9. Keenan K, et al. Psychoneuroendocrinology. 2016. 71: p. 170-5
10. Mulder K.A., et al. PLoS One. 2014. 9(1): p. e83764.
11. Qawasmi A, et al. Pediatrics. 2013. 131(1): p. e262-72.
12. Innis S.M., R.W. Friesen. Am J Clin Nutr. 2008. 87(3): p. 548-57.
13. Lassek W.D., S.J. Gaulin. Matern Child Nutr. 2015. 11(4): p. 773-9.
14. Ramakrishnan U, et al. Am J Clin Nutr. 2016. 104(4): p. 1075-1082.
15. Kuipers R.S., et al. J Nutr. 2011. 141(3): p. 418-27.
16. Urwin H.J., et al. J Nutr. 2012. 142(8): p. 1603-10.
17. Miles E.A., et al. Am J Clin Nutr. 2011. 94(6 Suppl): p. 1986S-1992S.