תוכן העניינים
תוכן העניינים
נפיחות בטנית היא תחושה לא נוחה ולפעמים כואבת של לחץ בטני מוגבר. אצל אנשים רבים נפיחות בטנית היא תוצאה רגילה של ארוחה עתירת קטניות ומזונות נוספים שידועים לשמצה כמייצרי גזים. עם זאת, יש אנשים שסובלים מנפיחות בטנית לעתים קרובות מדי, והשלכות התופעה הזו גורמות לאי-נעימות ואף להגבלות.
המאמר הזה יציג את הסיבות המובילות לנפיחות בטנית ויבחן את הראיות שמאחורי טיפולים טבעיים שונים.
לעתים קרובות תולים נפיחות בטנית בהצטברות גזים מופרזת, אך הסיבות לתופעה הזו מגוונות יותר. כמובן, גם להצטברות גזים יש תפקיד בכך, אבל ישנם גורמים רבים אחרים שיכולים להביא לתחושה הלא נעימה של בטן נפוחה.
האם תהיתם אי-פעם מאין מגיע הגז שנוצר במערכת העיכול שלנו? אמנם חלק ממנו יכול להגיע מגזים שנבלעו, במיוחד אם שותים משקאות מוגזים או לועסים גומי, אבל רוב הגז שגורם לבעיה של נפיחות בטנית מגיע מהמיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי). המערכת האקולוגית המורכבת של החיידקים החיים במעי הגס ניזונה משאריות הארוחות שלנו שלא עוכלו באמצעות תהליך המכונה תסיסה, בו גזים כמו מתאן משתחררים כתוצרי לוואי.
דמיינו פקק תנועה בכביש סואן. כאשר תהליך העיכול נהיה איטי עד שהוא כמעט נעצר, הצטברות התוכן הנגרמת כתוצאה מכך יכולה להפעיל לחץ על הקיבה או דופן המעי ולגרום לתחושת נפיחות.
במחלות מסוימות, כמו תסמונת המעי הרגיז, בטן תפוחה לא קשורה רק ללחץ. העצבים באברים הפנימיים שאחראים להעברת תחושה מהמעי למוח עלולים לפתח רגישות-יתר, מה שמוביל לאי-נוחות אפילו בהיעדר הצטברות מופרזת של גזים או פסולת.
עכשיו, כשאתם יודעים מה גורם לתחושת הנפיחות, הבה נתעמק בסיבות השכיחות ונבחן אסטרטגיות להקלה על נפיחות בטנית.
מאות החיידקים החיים במערכת העיכול שלכם הם חלק ממערכת אקולוגית מורכבת, בה הם חיים בדו-קיום אתכם ואלה עם אלה. כל זן של חיידקים מתפתח לעיכול של תרכובות ספציפיות מאוד, ומה שאכלתם בארוחת הבוקר משפיע על דור החיידקים הבא שיעכל את ארוחת הצהרים.
שינויים בתזונה, ולו שינויים קלים, יכולים לשלוח גלי הדף בקהילה הזו, מה שיוביל לעלייה בהצטברות גזים ונפיחות בטנית. תנו עדיפות לגיוון בתזונה כדי להגן על המעי מפני אי-הנוחות שעלול לגרום מיקרוביום שלא מוכן לאתגרים. בדומה למערכת האקולוגית של כדור הארץ, ירידה בגיוון הופכת את המערכת לשברירית ויוצרת נטייה לחוסר איזון.
כדי לטפח אוכלוסיית חיידקים עמידה, אכלו מגוון מזונות צמחיים עתירי סיבים כמו פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים. גיוון היא מילת המפתח כאן. בניגוד לתוספי סיבים חד-גוניים, מגוון של סיבים תורם לגיוון חיידקי. הוסיפו את המזונות עתירי הסיבים הללו לתפריט שלכם בהדרגה. תנו לאוכלוסיית החיידקים את הזמן הנדרש כדי להסתגל ולשגשג.
למרות התועלת של תזונה מבוססת צמחים מבחינת תמיכה בגיוון חיידקי, עלייה בצריכה התזונתית של סיבים לא מחזירה את זני החיידקים שכבר נכחדו.
אמנם נטילה יומיומית של תוספים פרוביוטיים יכולה לעזור נגד נפיחות בטנית, אבל בטווח הארוך הם לא תורמים לעלייה בגיוון המיקרוביום. לעומת זאת, לתזונה שעשירה במזונות מותססים כמו כרוב כבוש, קימצ'י, ירקות כבושים, יוגורט, קומבוצ'ה וקפיר יש הראיות החזקות ביותר לתועלת מבחינת אכלוס המעי מחדש במגוון זני חיידקים. אם אתם רוכשים את מוצרי המזון הללו בחנויות מכולת, חפשו מוצרים שלא עברו פסטור ועדיין מכילים אוכלוסיות של חיידקים חיים ופעילים. לחלופין, אפשר לשקול להכין אותם בבית.
לעתים קרובות החיידקים המהימנים שחיים במעי לוכדים את מה שמערכת העיכול שלכם החמיצה. לכן, כל בעיה שגורמת לעלייה בכמות חלקיקי המזון שלא עוכלו שעוברים דרך המעי הדק תוביל להצטברות מופרזת של גזים ולאי-נוחות. מחסור בחומצת קיבה הוא גורם חשוב לכך, אבל לעתים קרובות הוא עובר מתחת לרדאר.
כמעט רבע מאוכלוסיית העולם נוטלים תרופות נגד צרבת שמונעות ייצור חומצה בקיבה, מה שמציב אותם בסיכון לעיכול לקוי. במחקר אחד, 43% מהנבדקים שנטלו מעכב משאבת פרוטונים (PPI) התחילו לסבלו נפיחות בטנית אחרי 8 שבועות בלבד של טיפול. נראה שגם לגיל יש תפקיד מסוים, שכן לקשישים נדרש זמן רב יותר כדי לייצר חומצת קיבה מחדש אחרי ארוחה.
להגברת כמות החומצה בקיבה באופן טבעי, שקלו שתייה של ליקרים מרים לעיכול. הטעם המריר ממריץ את הקיבה לייצר יותר חומצה. באופן דומה, ניתן לשלב בארוחה מזונות מרים כמו עשב שן הארי כדי לסייע לעיכול. עם זאת, אם אתם נוטלים PPI כמו אומפרזול (נקסיום), כדאי לשקול העלאת חומציות הקיבה באופן ישיר לפני ארוחות. בטאין HCl. הוא תכשיר חומצה בכמוסות. נטילתו לפני ארוחה מביאה לעלייה זמנית בחומציות הקיבה. יש לציין כי מומלץ לגלות זהירות, שכן לאנשים עם כיבים בקיבה או במעי אסור ליטול בטאין HCl.
לקטוז הוא כנראה אחד הגורמים הידועים יותר לבטן תפוחה. לקטוז הוא סוכר המצוי רק במוצרי חלב. אצל כ-68% מאוכלוסיית העולם חסר האנזים הנדרש לפירוק לקטוז. האנשים האלה נוטים לסבול משלשולים ונפיחות בטנית כאשר ארוחה עתירת לקטוז מגיעה אל חיידקי המעי שלהם.
ניתן להקל על נפיחות בטנית כתוצאה מלקטוז על-ידי תכנון אסטרטגי של צריכת מוצרי חלב. הגבלת הצריכה התזונתית לשתי כוסות חלב ביום, או כמות שוות ערך של מוצרי חלב, ופיזור צריכת מוצרי חלב במהלך היום יכולים להקל על התסמינים. אפשר גם לצרוך רק מוצרי חלב כמו יוגורט יווני או גבינות קשות, בהם יש תכולה יחסית נמוכה של לקטוז, אך הם עדיין מכילים הרבה סידן.
אם הפיתוי של כוס גבוהה מלאה בחלב או כדור של גלידה חזק מדי בשבילכם, נטילת תוסף עם האנזים לקטאז עשויה לעזור. לקטאז הוא האנזים האחראי לפירוק לקטוז. ניתן ליטול אותו בצורת טבליות או נוזל כדי לעכל את הסוכר הבעייתי הזה ולהפכו לצורה אותה אנחנו מסוגלים לספוג. אמנם יש עדויות טובות לכך שלקטאז יכול לעזור, אבל קיימת שונות משמעותית בין התוצאות של תוספי המותגים השונים. לכן, ייתכן שתצטרכו לעשות כמה ניסויים.
נפיחות בטנית היא אחד התסמינים הנפוצים של המחזור החודשי, והיא עלולה להישאר גם אחרי חידלון וסת. נראה כי הסיבה העיקרית לכך קשורה להורמונים, גם אם המנגנון המדויק אינו ברור. לפעמים קשה לטפל בנפיחות בטנית מסוג זה.
אם נשארים בעולם של צמחי מרפא, פרי שיח-אברהם מצוי (Vitex agnus castus)מסתמן כמועמד מבטיח. פרי שיח-אברהם מצוי הודגם כיעיל להקלה על נפיחות בטנית בהקשר של התסמונת הקדם-וסתית בחלק מהמחקרים שנערכו בנושא הזה, אך לא בכולם.
החדשות הטובות הן שפרי שיח-אברהם מצוי נמצא באופן עקבי כיעיל עבור תסמינים אחרים של התסמונת הקדם-וסתית, ובדרך כלל הוא גם נסבל היטב. לכן, אם את מעוניינת בהקלה על מגוון תסמיני התסמונת הקדם-וסתית, כדאי לשקול את האופציה הזו.
בעולם הגדול של נפיחות בטנית, סטרס הוא אחד הגורמים שממנו מתעלמים לעתים קרובות. הורמוני הסטרס גורמים להאטת הניע במעי, לרגישות מוגברת של העצבים באיברים הפנימיים ולשינויים במיקרוביום, גם באופן ישיר וגם דרך השפעות עקיפות. שלוש ההשפעות הללו מייצרות קרקע פורייה לנפיחות בטנית לא נעימה. ייתכן שסטרס הוא גם גורם המפתח לנפיחות הבטנית אצל אנשים עם תסמונת המעי הרגיז, מחלה נפוצה שבה שיטות להפחתת סטרס הוכחו כיעילות.
ניהול של נפיחות בטנית על רקע סטרס יכול לכלול טיפול בסטרס וצמצום ההשלכות העקיפות שלו. לדוגמה, שילוב של פעילות גופנית עדינה, תרגול של נשימה סרעפתית ושמירה על יציבה טובה הן דוגמאות להרגלים יומיומיים פשוטים ויעילים שמקלים על מעבר המזון במעי ועוזרים להתנגד לניע האיטי הקיים בנפיחות בטנית כתוצאה מסטרס. כאן נכנסת לתמונה יוגה, סוג של פעילות גופנית הוליסטית שעומדת בכל הקריטריונים הללו ובמקביל עוזרת להפחית סטרס. למעשה, לפי מחקרים קליניים יוגה מהווה התערבות יעילה לטיפול בתסמיני תסמונת המעי הרגיז.
אם משלבים אותם בתזונה באופן איטי והדרגתי, תוספי סיבים עם קליפות פסיליום הם אופציה מבטיחה נוספת להקלה על נפיחות בטנית שקשורה למערכת עיכול איטית. בניגוד לסוגי סיבים רבים אחרים, קליפות פסיליום לא מותססות על-ידי חיידקי המעי, כך שהסיכוי לכך שהן יגרמו להצטברות גזים מופרזת נמוך יותר. קליפות פסיליום יכולות גם להפוך יציאות רכות למוצקות יותר וגם לטפל בעצירות על-ידי ספיחת כמות מים גדולה יותר אל המעי. הסגולות הייחודיות שלהן גם משפרות את הסבילות למקורות סיבים שמשמשים כמזון לחיידקי המעי הבריאים, כי קליפות פסיליום מאטות את התסיסה ואת ייצור הגז.
אם נשארים בעולם של תכשירים צמחיים, שילוב של שמן נענע חריפה (מנטול) ושמן זרעי קימל מסתמן כמבטיח לטיפול בנפיחות בטנית כתוצאה מהפרעות עיכול. לזרעי קימל יש היסטוריה ארוכה של שימוש כתרופה עממית לשיפור העיכול, והמדע המודרני נותן גיבוי לכך. נטילת שילוב השמנים הזה לפני ארוחות עשויה לצמצם עוויתות ולחצים בבטן ובמעי הדק, מה שיעניק הקלה על נפיחות בטנית אחרי אכילה. להפחתת הסיכון להחזר חומצי, מומלץ להשתמש בתוסף שמן נענע חריפה עם ציפוי אנטרי, כדי למנוע שחרור מוקדם מדי שלו באזור הוושט.
לאור מגוון הגורמים האפשריים לנפיחות בטנית, הטיפול המתאים תלוי בסיבה השורשית. אחרי שקראתם את הסיכום הזה של הגורמים הנפוצים והטיפולים האפשריים, אני ממליצה לכם לדון עם הרופא המטפל שלכם מה עשוי להתאים לכם.
הפניות:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
