תוכן העניינים
תוכן העניינים
עצירות — תדירות יציאות נמוכה, או קושי במתן יציאות — היא בעיה רפואית נפוצה, ממנה סובלים עד 20% מכלל האוכלוסייה. ההגדרה המקובלת של עצירות היא פחות משלוש יציאות בשבוע. הבעיה הזו נחשבת לכרונית אם היא נמשכת שבועיים או יותר.
אסור להתעלם מעצירות, גם אם מדובר בבעיה נפוצה למדי. צריך תמיד לחפש את הסיבה לעצירות, במיוחד אם התסמינים לא משתפרים תוך מספר שבועות. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל שלכם כדי לשלול מחלה בסיסית רצינית שאולי תורמת לעצירות.
היעדר פעילות גופנית עצירות יכולה להיות תוצאה של היעדר פעילות גופנית, מה שמונע מעבר תקין של הצואה.
תזונה – תזונה דלת סיבים היא תזונה עם צריכה נמוכה של קטניות, פירות וירקות. צריכת סיבים גבוהה תורמת למיטוב של אוכלוסיית חיידקי המעי הבריאים וליציאות סדירות.
מזונות מעובדים – מאכלים מטוגנים, עוגות, עוגיות, פסטה ולחם עלולים לגרום לעצירות. במקרים רבים גם גבינות תורמות לעצירות. אם אתם חושדים שבעיות המעי שלכם קשורות למזון או למזונות ספציפיים, שקלו ניהול של יומן תזונה כדי לזהות את הסיבה.
התייבשות – לעתים קרובות התייבשות עקב שתיית מים בלתי מספקת או צריכה מופרזת של קפה וגם תה מונעת תנועת מעיים תקינה. גם תרופות מסוימות, כמו תרופות משתנות להורדת לחץ הדם, עלולות לגרום להתייבשות.
תרופות מסוימות – ידוע כי תרופות נגד אלרגיה (דיפנהידראמין, לוראטדין, פקסוֹפנאדין וכד') ואופיאטים (הידרוקודון, אוקסיקודון, מורפין וכד') לטיפול בכאבים כרוניים גורמות לעייפות.
תוספים: – תוספי סידן וגם ברזל יכולים לתרום לעצירות. נטילת סידן במינון העולה על 1,000 מ"ג ביום יכולה לגרום לעצירות, אם לא נוטלים מגנזיום בכמות מספקת במקביל לסידן. באופן דומה, גם תוספי ברזל, אותם נוטלים לעתים קרובות לטיפול באנמיה עקב חסר ברזל (המחלה הזו צריכה להיות מאובחנת על-ידי רופא), יכולים לגרום לעצירות. עם זאת, נטילת ברזל יחד עם ויטמין C יכולה לסייע בספיגת הברזל ואולי גם למנוע עצירות.
תסמונת המעי הרגיז (IBS) – לפעמים תסמונת המעי הרגיז גורמת לשלשול, אבל גם עצירות די שכיחה בה. יש אנשים שסובלים משלשולים ומעצירות לסירוגין, כך שהתסמינים משתנים מיום ליום. לעתים קרובות נותנים לחולי IBS שהתסמין העיקרי שלה היא עצירות תרופות מרשם, כאשר שינויים בתזונה ובאורח החיים אינם מספיקים.
צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO) – יש עדויות לכך שצמיחת יתר של חיידקים שמייצרים את הגז מתאן יכולה להגביר את הסיכון לעצירות, מפני שהמתאן מאט את תנועתיות המעי.
תת-תריסיות – עד 10% מכלל האוכלוסייה סובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס. המחלה הזו גורמת להאטה משמעותית של תנועתיות המעי, מה שמוביל לעצירות.
שימוש תכוף בתרופות אנטיביוטיות – אנטיביוטיקה יכולה לשבש את אוכלוסיית חיידקי המעי (המיקרוביום). לפעמים זה יכול לגרום לשלשול. אבל חיסול החיידקים הבריאים יכול לגרום גם לעצירות כרונית ול-SIBO, כפי שמפורט למעלה.
סטרס – כולם מגיבים לסטרס בצורה שונה. לפעמים הוא יכול להוביל לעצירות. כדאי למצוא דרך בריאה להפחתת הסטרס הפנימי. זה חיוני לשמירה על הבריאות הנפשית והגופנית. נאמר כי עצירות היא תוצאה של "החזקת דברים בפנים", במובן הישיר של המילה — הפחתת סטרס, ביו-פידבק והחזרת איזון לחיים יכולים לתרום ליציאות סדירות יותר.
גם מחלות כרוניות כמו מחלת פרקינסון, סרטן המעי הגס, פציעות עמוד השדרה ולפעמים אפילו שבץ, עלולות לגרום לעצירות כרונית.
רוב ההנחיות הרפואיות ממליצות לאנשים מעל גיל 50 לעבור בדיקת סקר לאבחון סרטן המעי הגס. זאת יכולה להיות קולונוסקופיה, סיגמואידוסקופיה או בדיקת דם סמוי או דנ"א סרטני בצואה.
אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס עשויים להזדקק לבדיקות סקר כבר מגיל 40, או אפילו מגיל צעיר יותר. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם וודאו שעברתם את כל בדיקות הסקר המומלצות לפי ההנחיות, בהתאם לגילכם ולגורמי הסיכון במשפחה.
בין התרופות האחרות הנרשמות לטיפול בעצירות כרונית לינאקוֹטיד (לינזס, קוֹנסטלה), פּלקאנטיד (טרוּלנס) ולוּבּיפּרוֹסטוֹן (אמיטיזה). אם לא זוהו סיבות בסיסיות או הפיכות לעצירות, לעתים קרובות רופאים רושמים דוֹקוּסט סודיום (קוֹלס), פוליאתילן גליקול (PEG או נוֹרמלקס), לקטוּלוֹז (אבילק) או סורביטול.
אם העצירות נגרמה על-ידי תרופה מקבוצת האופיאטים, הרי שחברות התרופות פיתחו תרופות (מתיל-נלטרקסון) לנטרול תופעת הלוואי הנפוצה הזו של אופיאטים.
רבים מעוניינים להימנע מנטילת תרופות מרשם, בגלל חשש מתופעות לוואי. להלן מספר גישות טבעיות אפשריות להקלה על תסמיני עצירות ולשמירה על יציאות סדירות. לתזונה ולאורח חיים יש השפעה מרכזית על בריאות המעי, והם הדבר הראשון שצריך לקחת בחשבון. עם זאת, לפעמים שינויים בתזונה ובאורח החיים אינם מספיקים.
פעילות גופנית – שמירה על אורח חיים פעיל ככל האפשר חשובה לעידוד יציאות סדירות. ההנחיות ממליצות לרוב האנשים לשאוף ל-150 דקות בשבוע לפחות של פעילות גופנית מתונה. זה עוזר לשמור על תנועתיות המעי ועל יציאות סדירות. הליכה פשוטה במשך 30 דקות ביום יכולה להביא המון תועלת. חלק מהאנשים גילו שגם תרגילי יוגה עוזרים.
תזונה עתירת סיבים – זה חשוב מאוד. ההנחיות ממליצות לקבל לפחות 25 גרם סיבים ביום. ניתן להגיע לצריכה היומית המומלצת על-ידי אכילת חמש עד תשע מנות של פירות וירקות. לדוגמה, אבוקדו אחד מכיל 13 גרם של סיבים, ואילו תפוח בגודל בינוני מכיל ארבעה גרמים ובננה בגודל בינוני שלושה גרמים. גרגרי יער לא רק עשירים בסיבים, אלא גם תורמים להגנה מפני סרטן המעי הגס, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת Molecules בשנת 2016. זרעי צ'יה הם גם אופציה טובה — כפית אחת בלבד של זרעי צ'יה מכילה כמעט 6 גרמים של סיבים. כוס של שעועית שחורה מכילה לא פחות מ-15 גרם סיבים.
מזונות צמחיים יעזרו לשמור על יציאות סדירות. הם גם מעניקים שורה של יתרונות בריאותיים נוספים, כולל שיפור הספיגה של ויטמינים כמו {LRM}A, K ו-E, לצד ויטמין C וחומרים מזינים צמחיים אחרים שעשירים בנוגדי חמצון.
מחקר משנת 2015 הדגים כי סיבים יעילים לטיפול בעצירות קלה עד בינונית ובעצירות על רקע תסמונת המעי הרגיז. תזונה עתירת מזונות צמחיים נקשרת לסיכון מופחת לסרטן המעי הגס, ויש לה השפעה חיובית על חיידקי המעי. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת World Journal of Gastroenterology הראה כי סיבים עוזרים להגדיל את תדירות היציאות אצל מבוגרים.
מזונות פרוביוטיים – חיידקים פרוביוטיים הם חיידקים בריאים. הם יכולים לסייע במידה משמעותית לשיקום האיזון של מיקרוביום המעי, במיוחד לאחר נטילת תרופות אנטיביוטיות או שימוש ממושך בתרופות להפחתת חומציות שהביאו לשינויים במיקרוביום.
שחזור אוכלוסיית החיידקים הבריאים, כמו חיידקי הזנים לקטובצילוס, ביפידובקטריום ומיקרו-אורגניזמים מועילים חשובים אחרים, חשוב לשמירה על הבריאות הכללית ולהקלה על עצירות. מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Advances in Nutrition הראה שרמות החיידקים החיוניים הללו בדרך כלל נמוכות יותר אצל אנשים עם עצירות כרונית.
צריכת מאכלים ומשקאות מותססים, כמו כרוב כבוש, מרק מיסו, טֶמְפֶּה, יוגורט או תה קומבוצ'ה, גם עשויה לעזור בהחזרת האיזון הטבעי הזה. מחקר משנת 2016 שנערך באיראן הדגים שיפור אצל נשים בהריון עם עצירות לאחר שהן קיבלו יוגורט על בסיס יומיומי. לעתים קרובות לוקחים גם תוספים פרוביוטיים, נדון על כך בהמשך.
מגנזיום – מגנזיום הוא מינרל נפוץ המעורב ביותר מ-350 תגובות ביוכימיות בכל הגוף. מחסור במגנזיום הוא אחד החוסרים התזונתיים הנפוצים ביותר, והוא יכול לגרום לתסמינים כמו כאבי ראש, תחושת דופק מואץ, התכווצויות שרירים ואפילו עצירות.
לכן, תוסף מגנזיום יכול להועיל למי שסובלים מעצירות. עם זאת, במקרה של הופעת יציאות רכות יש להפחית את המינון. אנשים עם מחלת כליות מתקדמת צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל שלהם. מחקר משנת 2017 שפורסם ב-Magnesium Research עקב אחר מטופלים שעברו ניתוח לב פתוח. במחקר זה מגנזיום לא רק עזר למנוע עצירות, אלא גם עזר למנוע קצב לב לא סדיר עם תחושת דופק מואץ, בפרט פרפור עליות.
מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology התמקד בנשים עם עצירות מצרפת. החוקרים גילו כי שתייה יומיומית של מים מינרליים עתירי מגנזיום הביאה לשיפור משמעותי בתסמיני העצירות.
ויטמין {LRM}C – ויטמין C מצוי בפירות הדר ובפלפלים. צריכת ויטמין C חשובה למניעת מחלה בשם צפדינה. הוא גם יכול להועיל נגד עצירות.
קליפות פסיליום – קליפות פסיליום יכולות לעזור למי שסובלים מעצירות כרונית. הן גם עשויות לעזור לחולי סוכרת באיזון רמות הסוכר בדם. מחקר משנת 2018 שפורסם בכתב העת Complementary Therapies in Medicine הראה כי אנשים עם סוכרת סוג 2 שסבלו מעצירות לא רק ירדו במשקל לאחר צריכת פסיליום, אלא גם הדגימו שיפור באיזון של רמות הגלוקוז בדם. נוסף על כך, מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Appetite הראה כי פסיליום תורם לתחושת שובע, מה שמאפשר להרגיש שבעים יותר ורעבים פחות בין הארוחות.
פרה-ביוטיקה – המונח "פרה-ביוטיקה" מתייחס לחומרים מזינים ו/או למזונות המשמשים כמזון עבור חיידקי המעי הבריאים. נטילת תוספים עם פרה-ביוטיקה כמו אינולין יכולה להבטיח הזנה הולמת עבור חיידקי המעי הבריאים, מה שיכול לסייע בשיקום האיזון של מערכת העיכול.
בין המזונות הנחשבים כמזונות פרה-ביוטיים תפוחים, אספרגוס, בננות, שעורה, שורש עולש, עשב שן הארי, זרעי פשתן ושום. למידע נוסף על פרה-ביוטיקה.
מחקר משנת 2019 הדגים את התועלת של צריכת פרה-ביוטיקה מיטבית לטיפול בעצירות. באופן דומה, מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת American Journal of Medical Sciences הדגים כי פרה-ביוטיקה, לבדה או בשילוב עם חיידקים פרו-ביוטיים, יכולה לסייע בשיפור תדירות היציאות, להפחית את המאמץ בעת יציאות ולהקל על הצטברות גזים בבטן.
חיידקים פרוביוטיים – במהלך השנים רבים מהמטופלים שלי הבחינו בכך שהעצירות שלהם חלפה לאחר שהם התחילו ליטול תוסף עם חיידקים פרוביוטיים. מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Archives of Gerontology and Geriatrics השווה בין תוסף פרוביוטי לגלולת פלצבו ומצא כי התוסף הפרוביוטי הביא לשיפור של 10% עד 40% בעצירות.
מחקר אחר משנת 2017 בו השתתפו ילדים מאסיה עם עצירות הדגים כי תוספים פרוביוטיים עזרו להגדיל את תדירות היציאות. יתר על כן, מחקר משנת 2018 הראה כי חיידקים פרוביוטיים יכולים להועיל גם לחולי פרקינסון עם עצירות.
Cascara Sagrada (אשחר) – אשחר הוא צמח בו משתמשים זה מאות שנים לטיפול בעצירות כרונית. המשמעות של שמו הלטיני היא "קליפה קדושה". לצמח זה תפקיד חשוב ברפואה המסורתית של שבטים ילידים שונים. מדענים גילו כי אנתרקינוֹן הוא המרכיב הפעיל של הצמח שאחראי להשפעתו המועילה על המעי.
טריפלה – אמנם לעתים קרובות משתמשים בהצלחה בטריפלה לטיפול בעצירות, אבל לא הצלחתי למצוא מחקרים שהתמקדו בעצירות. עם זאת, מצאתי מחקר לפיו יש לצמח זה השפעה חיובית על מיקרוביום המעי. ייתכן שזה יכול להסביר את הדיווחים הרבים על שימוש בו נגד עצירות.
אלוורה – בכל רחבי אסיה ובמקסיקו משתמשים בצמח האלוורה זה מאות שנים, למגוון מטרות שונות. רבים מדווחים על כך שאלוורה עוזרת להקל על עצירות כרונית. התועלת שלה הודגמה במחקרים החל משנת 1974 (והמחקר האחרון הוא משנת 2008). ניתן לקחת מיץ אלוורה או תוסף אלוורה.
סֵנַה – צמח זה נמצא בשימוש זה אלפי שנים. התועלת של סֵנַה לטיפול בעצירות הודגמה במחקר משנת 2017 בהשתתפות ילדים עם עצירות. מחקר אחר משנת 2018 הראה כי סֵנַה לא רק יעילה, אלא גם בטוחה מאוד לשימוש. ניתן לצרוך סֵנַה בצורת חליטה או תוסף.
ריבס – הסינים משתמשים בירק ריבס למטרות רפואיות, ובפרט בתור משלשל, זה כמעט 3,000 שנה. המדע המודרני תומך בשימוש העתיק הזה. מחקר משנת 2018 הראה כי ריבס יכול לעזור למאושפזים הסובלים מעצירות. ניתן לצרוך אותו כמזון או בצורת תוסף.
לפי רפואת האיורוודה העתיקה, כוס של חלב חם עם גהי יכול לעזור נגד עצירות. אני ממליץ לשקול הוספת גהי אל קפה או תה — שילוב המכונה "קפה או תה חסין קליעים".
אבקת שורש שוּש (ליקוריץ) עם מים חמימים גם עשויה להועיל.
שזיפים ומיץ שזיפים הם טיפול מקובל לעצירות שעוזר לרבים. מחקר משנת 2011 גילה כי שזיפים יעילים יותר מפסיליום להקלה על עצירות.
גם שתייה קבועה של כוס חליטה צמחית חמימה, כולל חליטת תה שחור, בבונג, תה ירוק, זנגביל, נענע חריפה או סנה יכולה להחזיר יציאות סדירות.
הפניות:
כתב ויתור: מרכז הבריאות הזה לא נועד לאבחן,,,
מרכז הבריאות הזה אינו מתכוון לספק אבחון, טיפול או ייעוץ רפואי. הצג עוד. התוכן המופיע במרכז הבריאות הזה הוא למטרות מידע בלבד. יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הרפואה לגבי כל אבחון או אפשרויות טיפול רפואיות או הקשורות לבריאות. אין לראות במידע במרכז הבריאות הזה תחליף לייעוץ של איש מקצוע בתחום הרפואה. הטענות שהושמעו לגבי מוצרים ספציפיים כחלק ממרכז הבריאות הזה אינן מאושרות לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות
.
