9 צמחי המרפא המובילים ברפואה סינית מסורתית

רפואה סינית מסורתית היא אמנות ריפוי עתיקה, שלפי ההערכות קיימת זה יותר מ-3,500 שנה. מרפאים העוסקים ברפואה סינית מסורתית משתמשים בשיטות שנועדו לטפל בגוף ובנפש, במטרה לשקם את מאזן אנרגיית צ'י (המכונה גם "כוח החיים החיוני") בתודעה, בגוף ובנפש, על מנת לשפר את הבריאות והרווחה הכללית. ברפואה סינית מסורתית מאמינים כי המחלות וחוסר האיזון שמתרחשים בחיינו הם תוצאה של הפרת האיזון בין אנרגיות ין ויאנג, שהן הכוחות המשלימים של הטבע.

שיטות הריפוי שבהן משתמשים המרפאים שעוסקים ברפואה סינית מסורתית כוללות דיקור, כוסות רוח, עיסוי, גוּאה-שה וטאי צ'י. מאמר זה מתמקד בצמחי מרפא, שגם תופסים מקום מרכזי ברפואה סינית מסורתית.  

ניתן לצרוך צמחים בתור תוספי תזונה, אבקה או חליטת תה. כאשר בוחרים תוסף צמחי או חליטת תה בימינו, יש חשיבות חיונית לאיכות. כמו כן, חשוב לוודא שהתוסף או החליטה מגיעים מחברה בעלת מוניטין אשר מבצעת בדיקות איכות נאותות.  

להלן 9 צמחי המרפא המובילים ברפואה הסינית המסורתית.

אסטרגלוס (הוּאנג צ'י), תמיכה במערכת החיסון ועוד

אסטרגלוס  הוא  צמח פופולרי. מאמינים שהוא יכול להאריך את תוחלת החיים. המרכיבים העיקריים שלו הם פלבונואידים, ספּונינים ורב-סוכרים. הם שמעניקים לאסטרגלוס סגולות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת. יש המאמינים כי אסטרגלוס גם מסוגל ¹  להוריד את רמות הכולסטרול והסוכר בדם, וגם להגן על הכבד.  

נוסף על כך,  מאמינים כי  אסטרגלוס  מעניק את היתרונות הבריאותיים הבאים:

• הגנה על המוח²
• הגנה מפני חמצון
• תמיכה במערכת החיסון
• מניעת הזדקנות
• תמיכה בבריאות כלי הדם³

ניתן השיג אותו בצורת תוספי תזונה, אבקה, תמצית או תה. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

קינמון ורמות הסוכר בדם

קינמון  הוא תבלין נפוץ שבו משתמשים בכל רחבי העולם, אבל הוא פופולרי גם ברפואה סינית מסורתית. בעשורים האחרונים התעוררה התעניינות מחודשת בקינמון וביכולתו לתרום לאיזון רמות הסוכר בדם, גם באנשים עם טרום-סוכרת וגם בחולי סוכרת. נוסף על כך, יש לו סגולות אנטי-בקטריאליות.  

מחקר משנת 2013⁴  הגיע למסקנה כי "צריכת קינמון נקשרת לירידה בעלת משמעות סטטיסטית ברמות הסוכר בדם בצום וגם ברמת הכולסטרול הכוללת, ה-LDL (הכולסטרול "הרע") והטריגליצרידים, לצד עלייה ברמת ה-HDL (הכולסטרול "הטוב"). עם זאת, לא נמצאה השפעה משמעותית על הרמות של המוגלובין A1C  ...".  

מחקר מטה-אנליזה משנת 2016⁵  גם מצביע על השפעה חיובית של קינמון. במחקר זה המטופלים המשיכו לקבל תרופות נגד סוכרת לצד תוספי קינמון. החוקרים הגיעו למסקנה כי הוספת תוספי קינמון לתרופות הרגילות נגד סוכרת ולשיטות טיפול אחרות הקשורות לסגנון חיים השפיעה בצורה מתונה על הורדת רמות הסוכר בדם בצום והמוגלובין A1C.  

לבסוף, מחקר משנת 2020⁶הראה כי יש  לקינמון  גם השפעה אנטי-בקטריאלית נגד חיידקים מזיקים בחלל הפה. על כן, ייתכן שהוא עשוי לתרום לשמירה על בריאות השיניים.  

ניתן השיג אותו בצורת תוספי תזונה, אבקה, תמצית או תה. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית, או הוסיפו קינמון למאכלים לפי הטעם.

גינקו דו-אונתי ובריאות המוח

גינקו דו-אונתי  הוא אחד הצמחים הנחקרים ביותר. מאמינים שהוא תורם לשיפור של תפקוד המוח. משנת 2008 פורסמו יותר מ-2,000 מחקרים מדעיים על גינקו, כאשר חלקם מצביעים על כך שגינקו דו-אונתי הוא נוגד חמצון רב-עוצמה שתורם לבריאות כלי הדם. נוסף על כך, ייתכן כי גינקו יכול לעכב הצטברות של טסיות.  

יש המאמינים כי גינקו הוא מעין "מאובן חי", שכן צמח זה נמצא בשכבות סלעים שגילן מוערך ביותר מ-270 מיליון שנה. מקורו של הצמח בסין, והוא צמח מרפא פופולרי ברפואה סינית מסורתית. לעתים קרובות הוא ניתן לאנשים עם בעיות זיכרון, כולל מחלת אלצהיימר, במטרה לשפר את החדות המחשבתית.  

מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Phytomedicine הגיע למסקנה כי גינקו דו-אונתי עשוי לתרום לשיפור הזיכרון אצל אנשים שמקבלים טיפול קונבנציונלי נגד מחלת אלצהיימר. מחקר נוסף שפורסם ב-2016 בכתב העת Current Topics in Medicinal Chemistry⁷  הגיע למסקנה כי "ייתכן שגינקו דו-אונתי יכול לתרום לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, התפקוד היומיומי והמדדים הקליניים הכלליים אצל מטופלים עם הפרעה קוגניטיבית קלה או מחלת אלצהיימר קלה."  

מחקר משנת 2020⁸  הראה כי  גינקו  גם עשוי לעזור להילחם בכבד שומני, מחלה שהופכת ליותר ויותר נפוצה, ככל שאוכלוסיית העולם נוטה להשמין יותר.  

חלק מהרופאים תוהים האם גינקו דו-אונתי עשוי להגביר את הסיכון לדימומים. אולם, מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Pharmacotherapy⁹ ניתח 18 מחקרים בהשתתפות כמעט 1900 נבדקים בוגרים, וניתוח הנתונים הדגים כי גינקו לא גורם לסיכון מוגבר לדימום. באופן כללי, גינקו נחשב כצמח בטוח לשימוש.

מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

המרכיבים הפעילים ביולוגית של זנגביל

שמו הלטיני של  זנגביל  הוא zingiber officinale, ולשורשי זנגביל קוראים בלטינית rhyzomus zingiberus. זנגביל הוא צמח פורח מדרום מזרח אסיה עם מרכבים בעלי פעילות ביולוגית, השייך לאותה המשפחה כמו הל.

המרכיבים הפעילים של זנגביל הם ג'ינג'רול ושוֹגאוׁל.¹⁰  זנגביל נא מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של המרכיבים הללו, אבל רבים לא מסוגלים לאכול זנגביל שלא בושל. לכן, תוספים וחליטות צמחים עם זנגביל הם חלופות פופולריות לזנגביל נא.

זנגביל  עשוי לעזור לטפל בבעיות הבאות:  

• בחילות והקאות  
• בחילות בוקר
• קלקול קיבה ושלשול מטיילים
• זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
• דלקת מפרקים
• סוכרת

לעתים קרובות צורכים זנגביל בתור מזון, תוסף, שמן אתרי או חליטת תה. יש לו תפקיד חשוב בבריאות הכללית של מיליוני אנשים מכל רחבי העולם. מינון מומלץ: 2,500 עד 4,000 מ"ג ביום.

ג'ינסנג (רן שן), תמיכה במערכת החיסון ועוד

אנשים משתמשים בג'ינסנג קוריאני (Panax  ginseng) לטיפול בשורה של בעיות רפואיות. מקורו של הצמח הוא בקוריאה, ומשתמשים בו זה יותר מ-2,000 שנה. ג'ינסנג קוריאני גדל גם באזורים מסוימים של סין וסיביר. מדובר בצמח ייחודי, וחשוב להבדיל בינו לבין סוגי ג'ינסנג אחרים, כמו ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) או ג'ינסנג סיבירי (eleutherococcus senticosus). ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) מכונה גם ג'ינסנג סיני או אסיאתי.  

המרכיבים הפעילים של ג'ינסנג קוריאני ידועים בשם ג'ינסנוסידים. זוהו בסך הכול יותר מ-40 סוגים של ג'ינסנוסידים. לפי מחקר משנת 2015¹¹, באופן כללי יש לג'ינסנג קוריאני פרופיל בטיחות מצוין.  

משך השימוש הנדרש בג'ינסנג קוריאני תלוי במספר גורמים. אמנם יש יתרונות רבים לשימוש בג'ינסנג  קוריאני, אבל בין היתרונות הספציפיים עם גיבוי מדעי ניתן להזכיר:  

• תמיכה במערכת החיסון
• הקלה על בעיות וסת ומחזורים לא סדירים¹²
• עוזר להקל על תחושת קור באצבעות הידיים והרגליים¹³
• בריאות מערכת הלב וכלי הדם
• בריאות נוירולוגית ושיפור התפקוד הקוגניטיבי¹⁴
• שליטה במשקל
• שיפור בתחושת עייפות¹⁵
• שיפור חוזק העצמות¹⁶

ניתן להשיג ג'ינסנג קוריאני בצורת טבליות, נוזל, אבקה או חליטה. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.  

גוטו קולה עשיר בנוגדי חמצון

גוטו קולה, צמח הידוע גם בשם סנטלה אסיאתית או טבורית אסיאתית, הוא צמח עם עלים ירוקים, שמשמש כצמח מאכל פופולרי באסיה. גוטו קולה שייך לאותה המשפחה כמו גזר, פטרוזיליה וסלרי. צמח זה עשיר בנוגדי חמצון ובוויטמינים  B  ו-C. ברפואה מסורתית משתמשים בגוטו קולה לטיפול בפצעים ולשיפור של ייצור חלב. צמח זה כונה "צמח ההארה",¹⁷, והשימוש בו תואר בספרי רפואה איורוודיים ודאואיסטיים עתיקים מלפני אלפי שנים.

לפי מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease¹⁸,חומצות קפֶאוׁילקיניות, המרכיב העיקרי של גוטו קולה, עשויות לעזור להגן מפני הצטברות של עמילואיד במוח. מאמינים שהצטברות של עמילואיד במוח גורמת למחלת אלצהיימר.  

כמו כן, מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Neuroscience Letter¹⁹  גם הדגים כי המרכיב הפעיל של גוטו קולה משפר את מצב תאי העצב במוח ועוזר לשמור על הזיכרון. מאוחר יותר, בשנת 2020, נערך מחקר כפול סמיות, אקראי ומבוקר²⁰  אשר הדגים כי  גוטו-קולה  עשוי לעזור להקל על תסמיני חרדה.

ניתן להשיג גוטו קולה בצורת אבקה, תוסף, חליטה או תמצית. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

שוּש (גאן קאוׁ) וכיבי קיבה

כאשר מדברים על שוש, רוב האנשים חושבים על הממתק בשם ליקוריץ, ולא על הצמח. אולם,  שורש שוש,  הוא צמח עם תפקיד חשוב ברפואה סינית מסורתית. בסין שוש מכונה "גנקאוׁ", מילה שמשמעותה "עשב מתוק". התחילו להשתמש בשוש עוד בשנת 2100 לפנה"ס, כאשר הצמח הזה תואר לראשונה בספר הרפואה הקלאסי של שֶׁנּוֹנְג²¹.  

לעתים קרובות משתמשים בשוש לטיפול בעייפות של יותרות הכליה. בין המרכיבים הפעילים שלו גליציריזין וגניסטאין. בגלל ההשפעה הפוטנציאלית של גליציריזין להעלאת לחץ הדם והורדת רמת האשלגן, רוב התוספים מכילים  DGL (שוש נטול גליציריזין),  צורה של שוש ללא תופעות הלוואי המיוחסות לגליצריזין, אשר נחשבת כבטוחה לצריכה, שכן חלק גדול מהגליצריזין הוצא ממנו.  

מחקר משנת 1968²²  הראה כי התרופה הטבעית הזו יכולה לעזור לרפא כיבים בקיבה ובמעיים. מחקר משנת 1978²³  שפורסם בכתב העת British Medical Journal הראה כי הוא גם עשוי לעזור למנוע כיבי קיבה, ואילו מחקר משנת 2012²⁴  הראה שהוא גם עשוי לעזור להקל על תסמיני קיבה עצבנית.

לבסוף, מחקר משנת 2013²⁵  הראה כי שוש עשוי לעזור לאזן את רמות ההורמונים אצל נשים שסובלות מתסמינים הקשורים לחידלון וסת.

ניתן השיג אותו בצורת תוספי תזונה, אבקה או חליטה. מינון מומלץ: שורש שוש – לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

אורז שמרים אדום וכולסטרול

אורז שמרים אדום (RYR)  נמצא בשימוש זה כמעט 2,300 שנה. מקורו של אורז שמרים אדום בסין, והוא משמש גם כצבע מאכל וגם כצמח מרפא. בסביבות שנת 800 לספירתם היה נהוג ליטול אורז שמרים אדומים דרך הפה כדי "להמריץ את הגוף, לשפר את העיכול ולהחיות את הדם"²⁶. ברפואה סינית מסורתית משתמשים באורז שמרים אדום כדי לשפר את בריאות הטחול, לסלק הפרשות ולשפר את זרימת הדם²⁷.  

אורז שמרים אדום מיוצר על-ידי התססת אורז עם זן של שמרים בשם monascus purpeus, המכיל מרכיבים בשם מונאקוׁלינים. המרכיבים הללו מעכבים ייצור של אנזים בשם "HMG-CoA-רדוקטז", ועיכובו מונע ייצור כולסטרול בגוף. ההשפעה הזו דומה להשפעתם של סטטינים.  

עם זאת, לא כולם יכולים ליטול תרופות מרשם, בגלל תופעות הלוואי שלהן. מחקר משנת 2009 שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine²⁸  בדק מטופלים עם אי-סבילות לסטטינים שבאה לידי ביטוי בכאבי שרירים, תופעת לוואי נפוצה של תרופות אלה. לפי התוצאות, אורז שמרים אדום יכול להוריד את רמת ה-LDL (הכולסטרול "הרע") בצורה יעילה. מחקר נוסף שפורסם באותה השנה בכתב העת American Journal of Cardiology²⁹  הראה כי אורז שמרים אדום לא רק נסבל היטב בקרב 92% מהמטופלים עם אי-סבילות לסטטינים עקב תופעות לוואי, אלא גם הביא לירידה ברמות הכולסטרול אצלם.

מחקר משנת 2008³⁰  הראה כי אורז שמרים אדום בשילוב עם שינויים באורחות החיים ועם  תוספי שמן דגים המכילים אומגה-3 עשוי להוריד את רמת ה-LDL (הכולסטרול "הרע") בעד 42%, תוצאה דומה לזו של תרופות כמו ליפיטור.

למען הסר ספק, בין אלה שעשויים להפיק תועלת מרבית מהשפעתו של  אורז שמרים אדום  להורדת הכולסטרול אנשים עם סיכון נמוך למחלות לב (לא מעשנים, ללא סוכרת) ואנשים ללא היסטוריה של התקפי לב, החדרת תומכנים לעורקים כליליים או שבץ מוחי.  

אם הומלץ לכם ליטול תרופת מרשם מקבוצת הסטטינים, התייעצו עם הרופא המטפל לפני כל ניסיון להשתמש בחלופות. מחקרים הראו בבירור כי סטטינים עשויים להועיל לאנשים עם סיכון בינוני עד גבוה למחלות כלי דם.

הסגולות נוגדות הדלקת של כורכום

כורכום, הידוע גם בשמו הלטיני Curcuma longa ובשם זעפרן הודי, הוא צמח בעל שורש ממשפחת זנגביל. לעתים קרובות משתמשים בו בזכות הסגולות שלו נגד דלקת ונגד חמצון, ותרומתו לבריאות מערכת העיכול. כורכומין היא המרכיב הפעיל העיקרי של כורכום. מאמינים שכורכומין הוא האחראי לרבים מהיתרונות הבריאותיים של כורכום.  

בשנים האחרונות אני ממליץ למטופלים על כורכום כטיפול קו ראשון נגד דלקת מפרקים, או ארתריטיס. התוצאות עד כה הן מצוינות. מטופלים רבים דיווחו לי שהם הצליחו לצמצם את הצורך בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (כמו איבופרופן או נפרוקסן), ובמקרים מסוימים גם באופיאטים.  

ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בכורכום, או "ג'יאנג הוּאנג", בגלל התפיסה שהוא מסוגל להעביר את "אנרגיית הצ'י", או האנרגיה החיונית של האדם.  כמו כן, משתמשים  בכורכום לטיפול בבעיות הבריאות הבאות:

• דלקת מפרקים
• טרשת עורקים ומחלות לב
• שיטיון, כולל מחלת אלצהיימר
• סוכרת
• יתר לחץ דם
• כיבי קיבה שנגרמו על-ידי החיידק H. Pylori³¹
• מניעת אבני מרה³²
• עוזר לסלק כספית מהגוף³³

זמין בצורת כמוסות, אבקה או חליטה. מינון מומלץ: 500 עד 2,000 מ"ג ביום.

סימוכין:

1. Liu P, Zhao H, Luo Y. Anti-Aging Implications of Astragalus Membranaceus (Huangqi): A Well-Known Chinese Tonic. Aging Dis. 2017;8(6):868-886. Published 2017 Dec 1. doi:10.14336/AD.2017.0816
2. Li WZ, Wu WY, Huang DK, Yin YY, Kan HW, Wang X, et al. (2012). Protective effects of astragalosides on dexamethasone and Abeta25-35 induced learning and memory impairments due to decrease amyloid precursor protein expression in 12-month male rats. Food Chem Toxicol, 50: 1883-1890.
3. Astragalosides promote angiogenesis via vascular endothelial growth factor and basic fibroblast growth factor in a rat model of myocardial infarction. Yu JM, Zhang XB, Jiang W, Wang HD, Zhang YN
4. Mol Med Rep. 2015 Nov; 12(5):6718-26.
5. Allen RW, Schwartzman E, Baker WL, Coleman CI, Phung OJ. Cinnamon use in type 2 diabetes: an updated systematic review and meta-analysis. Ann Fam Med. 2013;11(5):452-9.
6. Costello RB, Dwyer JT, Saldanha L, Bailey RL, Merkel J, Wambogo E. Do Cinnamon Supplements Have a Role in Glycemic Control in Type 2 Diabetes? A Narrative Review. J Acad Nutr Diet. 2016;116(11):1794-1802.
7. Yanakiev S. Effects of Cinnamon (Cinnamomum spp.) in Dentistry: A Review. Molecules. 2020 Sep 12;25(18):E4184. doi: 10.3390/molecules25184184. PMID: 32932678.
8. Curr Top Med Chem. 2016;16(5):520-8.
9. Yang Y, Chen J, Gao Q, Shan X, Wang J, Lv Z. Study on the attenuated effect of Ginkgolide B on ferroptosis in high fat diet induced nonalcoholic fatty liver disease. Toxicology. 2020 Sep 22:152599. doi: 10.1016/j.tox.2020.152599. Epub ahead of print. PMID: 32976958.
10. Pharmacotherapy. 2011 May;31(5):490-502. doi: 10.1592/phco.31.5.490.
11. Semwal, Ruchi Badoni, et al. “Gingerols and Shogaols: Important Nutraceutical Principles from Ginger.” Phytochemistry, vol. 117, 2015, pp. 554–568., doi:10.1016/j.phytochem.2015.07.012.
12. Kim Y-S, Woo J-Y, Han C-K, Chang I-M. Safety Analysis of Panax Ginseng in Randomized Clinical Trials: A Systematic Review. Adams JD, ed. Medicines. 2015;2(2):106-126. doi:10.3390/medicines2020106.
13. Yang M, Lee H-S, Hwang M-W, Jin M. Effects of Korean red ginseng (Panax Ginseng Meyer) on bisphenol A exposure and gynecologic complaints: single blind, randomized clinical trial of efficacy and safety. BMC Complementary and Alternative Medicine. 2014;14:265. doi:10.1186/1472-6882-14-265.
14. J Ethnopharmacol. 2014 Dec 2;158 Pt A:25-32. doi: 10.1016/j.jep.2014.09.028. Epub 2014 Oct 8.
15. Lho SK, Kim TH, Kwak KP, et al. Effects of lifetime cumulative ginseng intake on cognitive function in late life. Alzheimer’s Research & Therapy. 2018;10:50. doi:10.1186/s13195-018-0380-0.
16. Tode T, Kikuchi Y, Hirata J, Kita T, Nakata H, Nagata I. Effect of Korean red ginseng on psychological functions in patients with severe climacteric syndromes. International Journal of Gynaecology Obstetrics. 1999;67:169–74
17. Siddiqi MH, Siddiqi MZ, Ahn S, et al. Ginseng saponins and the treatment of osteoporosis: mini literature review. Journal of Ginseng Research. 2013;37(3):261-268. doi:10.5142/jgr.2013.37.261.
18.  Herb of Enlightenment , accessed March 31, 2018 http://herbscoop.com/herbs-for-health/amazing-benefits-gotu-kola-enlightenment-herb/
19.  Gray, N. E., Morré, J., Kelley, J., Maier, C. S., Stevens, J. F., Quinn, J. F., & Soumyanath, A. (2014). Caffeoylquinic acids in Centella asiatica protect against β-amyloid toxicity. Journal of Alzheimer’s Disease : JAD, 40(2), 359–373. http://doi.org/10.3233/JAD-131913
20. Neuroscience Letter. 2017 Apr 12;646:24-29. doi: 10.1016/j.neulet.2017.02.072. Epub 2017 Mar 6.
21. Bradwejn J, Zhou Y, Koszycki D, Shlik J. A double-blind, placebo-controlled study on the effects of Gotu Kola (Centella asiatica) on acoustic startle response in healthy subjects. J Clin Psychopharmacol. 2000 Dec;20(6):680-4. doi: 10.1097/00004714-200012000-00015. PMID: 11106141.
22. Wang L, Yang R, Yuan B, Liu Y, Liu C. The antiviral and antimicrobial activities of licorice, a widely-used Chinese herb. Acta Pharmaceutica Sinica B. 2015;5(4):310-315. doi:10.1016/j.apsb.2015.05.005.
23.  Tewari SN, Trembalowicz FC. Some experience with deglycyrrhizinated liquorice in the treatment of gastric and duodenal ulcers with special reference to its spasmolytic effect. Gut. 1968;9(1):48-51.
24.  Hollanders D, Green G, Woolf IL, et al. Prophylaxis with deglycyrrhizinised liquorice in patients with healed gastric ulcer. British Medical Journal. 1978;1(6106):148.
25.  Raveendra KR, Jayachandra, Srinivasa V, et al. An Extract of Glycyrrhiza glabra (GutGard) Alleviates Symptoms of Functional Dyspepsia: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. Evidence-based Complementary and Alternative Medicine : eCAM. 2012;2012:216970. doi:10.1155/2012/216970.
26.  Hajirahimkhan A, Simmler C, Yuan Y, et al. Evaluation of Estrogenic Activity of Licorice Species in Comparison with Hops Used in Botanicals for Menopausal Symptoms. Ahmad A, ed. PLoS ONE. 2013;8(7):e67947. doi:10.1371/journal.pone.0067947.
27.  https://en.wikipedia.org/wiki/Red_yeast_rice#cite_ref-4
28. https://www.drugs.com/npp/red-yeast-rice.html
29.  Ann Intern Med. 2009 Jun 16;150(12):830-9, W147-9.
30.  Lipid-Lowering Efficacy of Red Yeast Rice in a Population Intolerant to Statins Venero, Carmelo V. et al. American Journal of Cardiology , Volume 105 , Issue 5 , 664 - 666
31.  Simvastatin vs Therapeutic Lifestyle Changes and Supplements: Randomized Primary Prevention Trial Becker, David J. et al. Mayo Clinic Proceedings , Volume 83 , Issue 7 , 758 - 764
32. Sarkar A, De R, Mukhopadhyay AK. Curcumin as a potential therapeutic candidate for Helicobacter pylori associated diseases. World Journal of Gastroenterology. 2016;22(9):2736-2748. doi:10.3748/wjg.v22.i9.2736.
33.  Li Y, Li M, Wu S, Tian Y. Combination of curcumin and piperine prevents formation of gallstones in C57BL6 mice fed on lithogenic diet: whether NPC1L1/SREBP2 participates in this process? Lipids in Health and Disease. 2015;14:100. doi:10.1186/s12944-015-0106-2.
34.  J Appl Toxicol. 2010 Jul;30(5):457-68. doi: 10.1002/jat.1517.