20 גישות טבעיות לשיפור העיכול

כולנו הרגשנו מדי פעם תסמינים של דיספפסיה, תחושת אי-נוחות בבטן. הם יכולים להיות מלווים בקלקול קיבה, כאבי בטן ורפלוקס חומצי— הידוע גם בשם רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD), אשר גורם לתחושת צריבה "חומצית" בבטן ולפעמים גם בלוע. גם גסטריטיס, דלקת של רירית הקיבה, יכולה לגרום לדיספפסיה. מאמינים כי החיידק הליקובקטר פילורי (H. Pylori) הוא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות של כיבי קיבה ואפילו סרטן קיבה. חיידק זה קיים אצל חולי גסטריטיס רבים.

תסמיני דיספפסיה

• כאב או תחושת מלאות בבטן
• תפיחות בטנית
• תחושה "חומצית" בלוע
• כאבי גרון
• כאבים בחזה
• שיעול חריף או כרוני
• תסמיני אסתמה, עקב זליגת חומצה לריאות

מה גורם לתסמינים האלה?

האמינו או לא, יש מספר תיאוריות שמנסות להסביר אותם. יש הטוענים כי הסיבה היא ייצור יתר של חומצה בקיבה , ואילו אחרים גורסים כי הסיבה היא ייצור לקוי של חומצה. עודף חומצה הוא כנראה ההסבר הפופולרי ביותר, והפתרון שאליו פונים רוב הרופאים כדי לטפל במטופלים עם בעיות קיבה הוא תרופות להפחתת חומציות.   

מצד שני, יש המאמינים כי הגורם לכך הוא מחסור בחומצה בקיבה, שכן זה גורם להרפיה של שרירי סוגר הוושט התחתון (LES), השרירים שמפרידים בין הקיבה לוושט. כאשר שרירי ה-LES רפויים, אפילו חדירת כמות קטנה של חומצה לוושט עלולה לגרום לתחושת חומציות יתר. יש המאמינים כי אי-התכווצות של שרירי ה-LES מביאה לכך   שהוושט אינו מוגן מרפלוקס חומצי במצבים של ייצור חומצה לקוי.

טבק, שומנים, שוקולד, סוכר ותרופות מסוימות עלולים להחליש את שרירי ה-LES. גם אכילת יתר עלולה לגרום לחזרת מזון מהקיבה לוושט ואף ללוע.

מזונות שמחמירים את תסמיני העיכול

• מזונות מעובדים
• מזונות עתירי סוכר
• פחמימות פשוטות
• שוקולד
• אלכוהול
• מזונות המכילים עגבניות
• קפה
• מזונות שגורמים לרגישות, לעתים קרובות אלה מוצרי חלב ודגנים

תרופות נפוצות שמחמירות רפלוקס חומצי

התרופות הבאות מחמירות את התסמינים של רפלוקס חומצי על-ידי הרפיית שרירי ה-LES:

• אלבוטרול: משמש לטיפול באסתמה
• NSAID (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים): איבופרופן (נורופן, אדוויל), נפּרוקסן (נקסין, נקסן), דיקלופנק (וולטרן), אינדומתצין וסלקוקסיב (סלברקס, סלקוקס). התרופות האלה עוזרות לשכך כאבים בטווח הקצר, אך הן עלולות לגרום לסיכון מוגבר לכיבי קיבה ותורמות לרפלוקס חומצי.
• ניטרוגליצרין: משמש לטיפול במחלות לב ובתסמיני תעוקת חזה
• תרופות נגד יתר לחץ דם, כגון חוסמי קולטני בטא (אטנולול, מטופרולול, קרבדילול) וחוסמי תעלות סידן (דילטיאזם, אמלודיפין, ניפדיפין)

*אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע, אלא רק בהוראת הרופא המטפל שלכם

שינויים באורח החיים שיכולים לתרום לשיפור בתסמיני רפלוקס חומצי

• הימנעו מאכילת מזונות שמחמירים את תסמיני הרפלוקס (אלה יכולים להיות שונים אצל כל אחד ואחת).
• אם אתם מעשנים, אז הפסיקו לעשן!
• השתדלו לישון על צד שמאל. שינה על צד ימין יכולה להחמיר את התסמינים
• הרימו את ראש המיטה ב-15-20 ס"מ
• הימנעו מצריכת אלכוהול מופרזת. גברים יכולים לשתות לכל היותר עד שתי מנות אלכוהול ביום, ונשים עד מנת אלכוהול אחת ביום
• הימנעו משימוש בנוגדי דלקת כמו איבופרופן (נורופן, אדוויל) ונפּרוקסן (נקסין, נקסן), או הגבילו את השימוש בהם רק למקרים שבהם יש צורך חיוני בכך. אם אתם חייבים ליטול תרופות מסוג זה, קחו אותן עם אוכל. שקלו שימוש בפרצטמול (אקמול) לשיכוך כאבים, שכן פרצטמול  אינו פוגע בקיבה ואינו מגדיל את הסיכון לכיבי קיבה. ניתן לשקול שימוש בנוגדי דלקת טבעיים, כמו שמן דגים עם אומגה-3 או כורכום, אלה יכולים לעזור לאנשים רבים

תרופות נפוצות לטיפול ברפלוקס חומצי.

מעכבי משאבת פרוטונים (PPI): אומפרזול (לוסק או אומפרדקס, נמכרת ללא מרשם), אזומפרזול (נקסיום),   ראבּפרזול (AcipHex), לנסופרזול (לנטון),   דקסלנסופרזול (דקסילנט)

לעתים קרובות משתמשים במעכבי משאבת פרוטונים לטיפול באי-נוחות שגורם  רפלוקס חומצי.   רוב האנשים צריכים להשתמש בהם בטווח הקצר.

סיבות לשימוש בתרופות להפחתת חומציות:

• שינויים בתזונה אינם מספיקים כדי להיפטר מרפלוקס חומצי תסמיני. השתמשו במעכבי משאבת פרוטונים למשך ארבעה עד שמונה שבועות בלבד, אלא אם כן קיבלתם המלצה אחרת.
• טיפול בכיבי קיבה צריך להימשך שישה עד שניים עשר שבועות, כדי לאפשר לכיבים להתרפא. כיב קיבה מדמם עלול להיות מסכן חיים, כך שבמקרה הזה התועלת מנטילת תרופות מסוג זה גוברת על הסיכונים.
• גם חולים עם מחלת ושט טרום-סרטנית הנקראת ושט ע"ש ברט צריכים לקבל טיפול קבוע ב-PPI. המחלה הזו נקשרת לסיכון מוגבר לסרטן הוושט, אחד עד ארבעה אחוזים.  תרופות מסוג PPI יכולות לעזור למנוע התקדמות של המחלה לסרטן.
• הרופא שלכם אבחן מחלה נדירה כמו תסמונת ע"ש זולינגר-אליסון, מחלה עם הפרשת חומצה מופרזת. רוב החולים במחלה זו צריכים לקבל PPI לכל החיים.

תופעות לוואי של תרופות להפחתת חומציות

נטילה קבועה של מעכבי משאבת פרוטונים פוגעת ביכולתו של הגוף לפרק חלבון מהמזון.  בנוכחות חומצת קיבה חלבונים מתפרקים לחומצות אמינו, אותן הגוף ממחזר כדי לייצר חלבון ומוליכים עצביים במוח, כמו דופאמין וסרוטונין.

תרופות מסוג זה מפחיתות ספיגת ויטמינים כמו  ויטמין B12, ויטמין C וגם פולט.   PPI גם מפחיתים ספיגה של מינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום.

בשנת 2011 מנהל המזון והתרופות של ארה"ב פרסם אזהרה שלפיה רמת המגנזיום אצל מי שנוטל תרופות מסוג זה באופן קבוע עלולה לרדת לרמות מסוכנות.  רמת מגנזיום נמוכה יכולה לגרום להתכווצויות שרירים ולפלפיטציות. הגוף שלנו זקוק למגנזיום, אשר מסייע לאנזימים שמעורבים  ביותר מ-350 תגובות כימיות שונות. ספיגה מופחתת של סידן ושל מגנזיום מגבירה את הסיכון לאוסטאופורוזיס. נוסף על כך, מחקר משנת 2016 הדגים סיכון מוגבר לאי-ספיקת כליות חריפה  אצל מטופלים שנוטלים תרופות מסוג זה, ואילו מחקרים אחרים הראו כי תרופות אלו מגבירות את הסיכון לשיטיון.

אצל אנשים שמקבלים תרופות להפחתת חומציות זה זמן מה, במיוחד אם מדובר בתרופות מסוג PPI, ייתכן שצריך להפסיק את מתן התרופה בצורה הדרגתית, שכן הפסקה פתאומית עלולה להביא להחמרה ברפלוקס החומצי. לצורך גמילה מהטיפול ברוב המקרים נוטלים את התרופה פעם ביומיים במשך שבועיים עד ארבעה שבועות, עד חלוף התסמינים.   אין להפסיק את הטיפול התרופתי שלכם בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

התוספים העיקריים שיכולים לעזור בשיפור העיכול

בטאין HCL

צריכת בטאין HCL (חומצה הידרו-כלורית) עד שלוש פעמים ביום, לפני ארוחות, עשויה לעזור לאנשים שסובלים מבעיות עיכול עקב ייצור חומצה לקוי. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Molecular Pharmaceutics , בטאין HCL מועיל לאנשים עם ייצור חומצה לקוי, ובהתאם לזאת עם יכולת ירודה לעכל חלבון. מחקר משנת 2014 העלה ממצאים דומים.   אין לתת תוסף זה לחולים עם כיבי קיבה וושט ע"ש ברט.   אם התוסף גורם לאי-נוחות כלשהי, יש להפסיק את השימוש בו.

במחקר משנת 2017 נתנו למטופלים עם רפלוקס חומצי תוסף המכיל בטאין HCL ופפסין. ממצאי המחקר הראו הקלה על תסמיני הרפלוקס. גם מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Digestive Diseases הראה כי האסטרטגיה הזו יכולה להועיל.

אנזימי עיכול

אנזימי עיכול: פנקריאטין, ברומליין וגם פפאיןגם יכולים לשפר את תהליך העיכול. ניתן ליטול תוספים עם האנזימים הללו לפני ארוחות. מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית

התוספים המשניים שיכולים לעזור בשיפור העיכול

שוש נטול גליציריזין (DGL)

זה עשרות שנים מחקרים מצביעים על התועלת של שוש נטול גליציריזין (DGL). מחקר משנת 1968 הראה כי התרופה הטבעית הזו יכולה לעזור לרפא כיבים בקיבה ובמעיים. מחקר משנת 1978 שפורסם בכתב העת British Medical Journal הראה כי צמח זה יכול להועיל גם במניעת כיבי קיבה.

ויטמין C

מחקרים הדגימו רמות נמוכות של נוגדי חמצון, כמו ויטמין C, בקיבה של אנשים עם כיבים.   רמות נמוכות של ויטמין C בקיבה הן גם גורם סיכון לסרטן הקיבה.  נטילת תוסף עם ויטמין C יכולה להעניק תמיכה נוספת למערכת העיכול.   מינון מומלץ: 500 עד 2,000 מ"ג ביום

כורכום

כורכום, הידוע גם בשמות Curcuma longa זעפרן הודי, הוא צמח בעל שורשים ממשפחת זנגביל. לעתים קרובות משתמשים בו בזכות סגולותיו נגד דלקת, נגד חמצון ולשיפור העיכול. מאמינים כי לכורכומין, תרכובת כימית שמכיל כורכום, יש סגולות בריאותיות רבות. זה יותר מ-4,000 שנה רבים משתמשים בכורכום בתור תבלין, לשיפור הטעם של מאכלים. אבל יש לכורכום גם תפקיד חשוב ברפואה הטבעית.

מחקר משנת 2001 הראה כי צריכת כורכום במשך ארבעה שבועות עשויה לעזור לרפא כיבים בקיבה ובמעיים.   מחקר משנת 2005 הראה כי כורכום עשוי לעזור להפחית הפרשת חומצה מופרזת בקיבה על-ידי חסימת קולטני H2, מנגנון הזהה למנגנון הפעולה של תרופות מרשם כמו פמוטידין ורניטידין.   לבסוף, מחקר משנת 2016 הראה כי הצמח הזה גם יכול לעזור להקל על תסמיני רפלוקס חומצי.   מינון מומלץ: 500 מ"ג אחת עד שלוש פעמים ביום

פלפל קאיין

פלפל אדום שמרכיבו הפעיל הוא קפסאיצין. אולי זה אירוני, אבל מחקרים הראו כי יש לפלפל קאיין יתרון בטיפול בבעיות עיכול. כך, מחקר משנת 2002 הראה כי פלפל אדום יכול להקל על תסמיני קיבה עצבנית טוב יותר מאשר גלולת פלצבו.  מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית.

תוספים פרו-ביוטיים

תוספים פרו-ביוטיים הם תוספים שמכילים חיידקים בריאים. הזנים הנפוצים ביותר בתוספים מסוג זה הם זני לקטובצילוס וכן ביפידובקטריום.   יש חשיבות חיונית לשיקום האיזון החיידקי והחזרת הרמוניה למערכת העיכול.   מחקר משנת 2016 אישר כי דיספפסיה נקשרת לחוסר איזון באוכלוסיית החיידקים במעי. מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת British Medical Journal הראה כי החזרת חיידקים טובים לקיבה ולמעי באמצעות שימוש בתוספים פרו-ביוטיים עשויה לעזור לאנשים שסובלים מתסמיני דיספפסיה. ניתן לשקול גם תוספים פרה-ביוטיים, אשר מעודדים   צמיחת חיידקים בריאים.  מינון מומלץ: 5 עד 100 מיליארד יחידות ביום.

בין התוספים והמזונות האחרים שעבורם הודגם כי הם יכולים לתרום לשיפור העיכול חומצות שומן חיוניות, תה בבונג, חומץ תפוחים ומיץ לימון.

צמחים שעוזרים לשפר את העיכול

ספרו של  ד"ר ג'ונתן רייט בשם Why Stomach Acid Is Good for You ("מדוע חומצת הקיבה טובה בשבילכם") משנת 2002 כולל רשימה של צמחים מרים שעבורם הודגם כי הם עוזרים לעיכול ומעודדים הפרשת מיצי הקיבה הנדרשים לעיכול בריא. ניתן לשקול שימוש בצמחים אלו, אם שינויים בתזונה ושימוש בתוספים השונים המפורטים למעלה אינם מספיקים:

• שן הארי
• זנגביל
• שורש חותם הזהב
• גדילן מצוי
• שיבא

מערכת עיכול בריאה חיונית לבריאות טובה

פירוק המזון מתחיל בפה וממשיך בקיבה, אשר מאפשרת ספיגת אבות המזון במעי הדק.   יעילות העיכול מושפעת במידה רבה על-ידי התזונה וחיידקי המעי שלנו. כאשר שינויים בתזונה ובאורח החיים אינם מספיקים כדי לשפר את העיכול, לעתים קרובות משתמשים בתרופות, שיכולות להיות יעילות מאוד. מעבר לכך, תוספי תזונה וצמחים שונים יכולים לעזור לשקם את האיזון במערכת העיכול ולהביא אותה למצב מיטבי. אכלו בריא, חשבו בריא והיו בריאים!    

סימוכין:

1. Yago MAR, Frymoyer AR, Smelick GS, et al. Gastric Re-acidification with Betaine HCl in Healthy Volunteers with Rabeprazole-Induced Hypochlorhydria. Molecular pharmaceutics. 2013;10(11):4032-4037. doi:10.1021/mp4003738.
2. Yago MR, Frymoyer A, Benet LZ, et al. The Use of Betaine HCl to Enhance Dasatinib Absorption in Healthy Volunteers with Rabeprazole-Induced Hypochlorhydria. The AAPS Journal. 2014;16(6):1358-1365. doi:10.1208/s12248-014-9673-9.
3. Forssmann K, Meier L, Uehleke B, Breuer C, Stange R. A non-interventional, observational study of a fixed combination of pepsin and amino acid hydrochloride in patients with functional dyspepsia. BMC Gastroenterology. 2017;17:123. doi:10.1186/s12876-017-0675-9.
4. Digestive Disease. 2017 Oct 5. doi: 10.1159/000481399. [Epub ahead of print]
5. Tewari SN, Trembalowicz FC. Some experience with deglycyrrhizinated liquorice in the treatment of gastric and duodenal ulcers with special reference to its spasmolytic effect. Gut. 1968;9(1):48-51.
6. Hollanders D, Green G, Woolf IL, et al. Prophylaxis with deglycyrrhizinised liquorice in patients with healed gastric ulcer. British Medical Journal. 1978;1(6106):148.
7. J Clin Gastroenterol. 2000 Jun;30(4):381-5.
8. Southeast Asian J Trop Med Public Health. 2001 Mar;32(1):208-15.
9. Biol Pharm Bull. 2005 Dec;28(12):2220-4.
10. Drug Res (Stuttg). 2016 Aug;66(8):444-8. doi: 10.1055/s-0042-109394. Epub 2016 Jun 28.
11. Aliment Pharmacol Ther. 2002 Jun;16(6):1075-82.
12. Nakae H, Tsuda A, Matsuoka T, Mine T, Koga Y. Gastric microbiota in the functional dyspepsia patients treated with probiotic yogurt. BMJ Open Gastroenterology. 2016;3(1):e000109. doi:10.1136/bmjgast-2016-000109.
13. Igarashi M, Nakae H, Matsuoka T, et al. Alteration in the gastric microbiota and its restoration by probiotics in patients with functional dyspepsia. BMJ Open Gastroenterology. 2017;4(1):e000144. doi:10.1136/bmjgast-2017-000144.